בפרשתנו פרשת פנחס נערך מפקד של ישראל לקראת כניסתם לארץ.
מפקד זה נועד לקבוע את הנחלות של השבטים.
אך מדוע הנחלות נקבעו ע"פ גורל ה'?
היאך אנו יודעים שהקביעה של הנחלות הייתה ביד ה'?
התשובה לכך נמצאת במשלי (טז,לג), "בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְקֹוָ֗ק כָּל־מִשְׁפָּטֽוֹ".
מפני כך, הקב"ה קבע את הנחלות,
תשובות נוספות לשאלה מדוע כך הייתה חלוקת הנחלות.
למנוע מחלוקת בין השבטים, לשתף את האדם בקביעת ה', ללמד אותנו שהארץ היא של ה' ועוד.
ברצוני לענות תשובה שלדעתי תיתן לי מבט אחר על חיי.
תשובתי, לפעמים מקום מגורנו נקבע לא ע"פ שיקולים מהותיים, אלא ע"פ שיקולים שונים ולעתים אינם תלויים בנו. אם כך במקרים אלה אפשר לומר שאנו גרים במקום שהוא גורלנו שה' נתן לנו ובמצב זה יוטב אם נסתכל על גורלנו שאין חשיבות למקום מגורנו. הדבר החשוב איך אנו חיים את חיינו ומה אנו עושים בחיינו בכל התחומים.
אני נסמך על שני הוגי ישראל.
הרמח"ל במסילת ישרים (פרק א) כותב, "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו". ע"פ דבריו חובת האדם בעולמו, להתבונן על הדברים היותר נשגבים בחיינו שהם הדברים הלא גופנים, כלומר, הדברים המהותיים של חיינו, לדוגמה, ממה אנחנו נהנים, במה אנחנו עסוקים וכו' ולא כ"כ מה אנחנו אוכלים או לובשים והיכן אנו גרים וכו'.
הרב קוק (אורות הקודש ח"ג פסקה צז) כותב, "אני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי , של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו". מדברים אלה נראה כפי מה שראינו במסילה ישרים שערך האדם נמדד בעיסוקים המהותיים ולא בעניינים הגשמיים.
המסקנה שלי מדבר תורה זה, שאיני צריך להתעסק במקום מגוריי, אלא אני צריך להתעסק בנושאים המהותיים בחיים לחיות כרצוני ולא להפריע לשכנים שגרים בסביבתי.
אני מרגיש צורך להודות לקהילת שדה אליהו שאני חי בה כל השנים ודואגת לי בכל עת.
שנזכה בע"ה לחיות חיים מהותיים.
נקודה לדיון: איך אתם חיים, חיים מהותיים? הביאו דוגמה.
שבת שלום
שאול ענברי