שבת חוה"מ פסח תשפ"ו שיר השירים פרק א: צעד ראשון עשוי להניב טוב
בשבת חול המועד פסח נהגו בחלק מהקהילות לקרוא שיר השירים. אומר כבר עתה שאני מניח הנחת יסוד, ששיר השירים הוא קודש קודשים. מפני כך, שיר השירים הוא משל ליחסים הדו כיוונים בין הקב"ה לישראל. מפני כך, אני הקטן אדבר גם קצת בדרך משל בע"ה נצא נשכרים מלימוד זה. יצאנו בחיפזון ממצרים רק עתה. מיד אחר…
קרא עודפסח תשפ"ו: חרות הנשמה
פסח, מועד חרותנו.מדוע מועד חרותנו, הוא זה?שאלה צריכה להישאל, ביום ט"ו בניסן יצאנו ממצרים והיאך ביום זה נרגיש בחרות ואיך אפשר להרגיש בו ברגע חרות.צריך לעבור תהליך כדי להרגיש בחרות.התהליך רק החל בט"ו ניסן.מהו תהליך זה?עתה אדבר על תהליך החרות באופן כללי.ראשית כאשר אנו רוצים לעבוד על חרותנו, יש עלינו לקבל את מצבנו עתה.הקבלה של…
קרא עודפרשת צו: לקבל באהבה וברצון
בפרשתנו מופיע קורבן העולה ואותו מקריבים על מזבח שיש בו אש שאינה נכבית לעולם.אנסה להציג רעיון העולה משני מרכיבים אלה.עולה – קורבן זה עולה כולו לה' ולא אוכלים ממנו כלום.קורבן זה מקריבים על ביטול מצוות עשה ועל הרהור הלב שהאדם עבר עליהם.מדוע מקריבים קורבן זה?קורבן זה מסמל התבטלותנו והתמסרותנו הטוטאלית כלפי ה' א-להינו.רעיון זה מובא…
קרא עודפרשת ויקרא: יום חדש עומד בפתח
בסימן טוב, אנו פותחים את ספר ויקרא – ספר עבודת ה' הטהורה – עבודת הקורבנות.מספר פעמים אמרנו, שעבודת הקורבנות רחוקה ממנו כיום,מפני כך, ניקח פרט מסוים בקורבן אחד וננסה ללמוד ממנו רעיון אחד ובעז"ה נבין מעט מתורת קורבן זה.אנו ניקח את קורבן החטאת.אדם מקריב קורבן זה, כאשר הוא חטא בשגגה.לשון הפסוק כך היא, (ויקרא פ"ד,…
קרא עודפרשת ויקהל פקודי: השלד קיים וקדימה
פרשתנו מסכמת את בניית המשכן ובגדי הכהונה.פרשת ויקהל, עוסקת בהרכבת המשכן ופרשת פקודי מסכמת את בניית המשכן ובגדי הכהונה.הביטוי החוזר כמעט אחרי כל כלי או בגד, "כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה' אֶת־מֹשֶֽׁה".ביטוי זה אומר, שמשה בנה את הכלים ותפר את הבגדים בדיוק כאשר צווה אותו ה'.לדעתי עומק ביטוי זה אומר, מבנה המשכן והכלים והבגדים, הם היסודות התקינים…
קרא עודפרשת כי תשא: להתנהג במידות הרחמים
בפרשתנו ישראל מקבלים לוחות ראשונים ושניים.אחר קבלת לוחות שניים, ה' מורה למשה ולישראל את י"ג מידות הרחמים.הוראה זו אומרת לישראל, כשם שאני ה' רחום, כך אתם צריכים להיות רחמנים לאנשים אחרים.רעיון זה כתוב בגמרא שבת (קלג,ב), " מה הוא חנון ורחום – אף אתה היה חנון ורחום".הרמב"ם פסק גמרא זו להלכה (הל' דעות פ"א ה"ו),…
קרא עוד