בשנה החולפת כמו בשאר השנים, חטאתי ולא הייתי עצמי.
חטאיי, שינו אותי מקצה לקצה.
מדוע הרגשתי זו?
אני יושב הרבה זמן על שאלה זו.
לבסוף, עולה בפניי מחשבה.
בעושי חטא, איני רק עוברי עבירה כלפי ה' או כלפי חברי הטוב\אדם מהעולם.
אני החטאתי משהו מעצמי ואיני אותו אדם עתה.
עתה אני אחר מהאישיות שלי.
מפני חטאי נגרע ממני מהות שהייתה בקרבי ובנשמתי.
דבר נוסף אשר החטאתי, שלא קבלתי את עצמי.
אתן דוגמה לשני סוגי החטאים שהחטאתי וראוי שאשוב עליהם.
דוגמה לחטאים כלפי ה' או כלפי חברי.
אני לא התפללתי כראוי בחלק מהתפילות. עובדה זו גרעה ממני חלק מעבודת ה'. מפני שבחלק מהתפילות הצלחתי להתפלל כראוי ובנוסף אי-הקבלה שחלק מעבודת ה' לא הייתה ראויה מבחינתי, זה חטא שעלי לשוב עליו. בעת שאשוב ואוסיף לפחות תפילה אחת ראויה או אקבל שלא כל תפילותיי ראויות, אשוב לעצמי. מפני שתיקנתי נקודה שהפריעה לי.
דוגמה לחטא של אי-קבלה עצמית.
אינני מקבל את מצבי ואת מגבלותיי החדשות המתווספות עלי מתקופה לתקופה. כאשר אקבל את עצמי עם כל המעלות והחסרונות שלי, אשוב לעצמי ואהיה אני.
אחר שאשוב לעצמי, אוכל לשוב לה' ולחבריי ולכל אדם.
הסיבה שהדברים תלויים זה בזה, מפני שכל עוד אני לא עצמי, אני לא אני ואי-אפשר לשוב לאחרים, כאשר אני לא אני.
שנזכה בע"ה לשוב לעצמנו תשובה נכונה ואמיתית.
נקודה לדיון: האם אתם מרגישים צורך לשוב לעצמכם בטרם שאתם חוזרים בתשובה בפני הקב"ה ואנשים אחרים? מה תהליך התשובה עם עצמכם?
בשעה זו, אני מבקש סליחה מכל אחד ואחת, אם פגעתי או לא התייחסתי כראוי.
גמר חתימה טובה
שאול ענברי