יום הולדת עשר לקבוצה שלנו
בפרשתנו מופיעה רשימת קללות ארוכה.
ברצוני להראות בדבר תורה זה, שבחלק מהקללות אפשר לראות ברכה.
אראה דבר זה, ע"י מספר דוגמאות.
כתוב (דברים כח,לד), "וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה". בפשט הדברים זו קללה, האדם יראה מראות קשים (אבן עזרא, העמק דבר). אולם הבעל "מראה יחזקאל" (ספר חסידות) מפרש, אילו הייתה מציאות ה' מוחשית אצל האדם כמראה עיניים, הייתה מתעוררת בו יראה ואהבה עצומות. הוא משווה זאת לאדם העומד לפני מלך ורואה אותו ממש — עצם הראייה מטילה עליו יראה. בנוסף הוא מסביר שהמילה "שיגעון", פירושה דבקות ואהבה עזה עד שהעצמות מגיעות לכלל שיגעון.
אחר כל הקללות שיהיה גלות לישראל עקב אי-שמירת המצוות, הקב"ה מבטיח שהברית אשר כרת עמנו בסיני, לא תופר מצדו, כך הרמב"ן (כח,ט) מפרש, "הברית אשר כרת עמהם בהר סיני על כל הדברים האלו, כי שם נאמר (שמות יט ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. או שהברית אשר כרת עם אברהם (בראשית יז ז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך". רואים מכאן שנמצאת בקללה ברכה.
כתוב (כח,מו), "וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְא֖וֹת וּלְמוֹפֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם" מרצף הפסוקים ומפשט הפסוק רואים שהקללות יהיו לאות ולמופת עד עולם. אולם המילים "עד עולם", מראות שישראל יהיו עד עולם. שוב רואים ברכה בתוך הקללה.
בקללות בספר ויקרא כתוב (כו,לב), "וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ". הפשט של פסוק זה, שאויבנו ישבו בארצנו ואנו לא. אך רש"י מפרש פסוק זה, "והשמתי אני את הארץ – זו מדה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, שתהא שוממה מיושביה". רש"י מפרש פסוק זה, אויבנו לא יהיה להם טוב בארצנו וארצנו תהיה רק בשבילנו. מפני כך, פסוק זה, הוא ברכה.
הרעיון שהברכה טמונה בקללה, מופיע בתורת החסידות מספר פעמים. לדוגמה השפת אמת (פרשת כי תבוא שנת תרנב) כותב, "בענין הברכות שלא נזכרו בפי' וחז"ל אמרו כי כל הארורים התחילו בברכה. נראה כי הברכות הם מעלמא דאתכסיא. וכ"כ יצו כו' הברכה באסמיך בדבר הסמוי מן העין". השפת אמת אומר, שהברכות מכוסות מאיתנו כמו הדבר הסמוי מהעין. משתמע מכאן, שלעתים הברכות צפונות בתוך הקללות.
לעיתים אני אחר הרבה זמן רואה את הברכה בעמלי. אך ראייה זו מגיעה אחרי עמל מרובה שהוא לעיתים סבל גדול עבורי.
אתן דוגמה.
השבוע אנו מציינים עשר שנים לדברי תורה אלה. ראשית אני שבח והודאה גדול לה' יתברך שזיכני לכתוב דברי תורה אלה. יחד עם כתיבה זו, היה קושי גדול במישור הפיזי והמחשבתי ועוד. במישור הפיזי, קשה לי מאד להקליד במחשב. הקלדה זו דורשת סבלנות ודיוק מרבי להגיע לאות הרצויה לי. במישור המחשבתי, לכתוב מדי שבוע ובמשך מספר שנים, כתיבה זו מהווה אתגר גדול,מפני שאני מרגיש שיש צורך לחדש מפעם לפעם.
בסוף, אני רוצה להודות לכם ולכן קוראים יקרים על קריאתכם דברי תורה אלה.
שנזכה בע"ה לראות ברכה תמיד.
נקודה לדיון: האם אתם מצליחים לראות ברכה במצבים קשים? תתנו בבקשה דוגמה.
שבת שלום
שאול ענברי