הצג פוסט(נפתח בטאב חדש)

לע"נ חללי צה"ל
פרשת קדושים פותחת בפסוק (ויקרא פי"ט, פס' ב), "דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֵיכֶֽם".
ברצוני להתייחס למושג "קדושה".
רש"י מפרש, "קדשים תהיו – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה".
הפירוש הוא בעקבות הפרק הקודם המדבר באיסורי גלויי עריות.
אך לדעתי, אדם שרוצה להיות "קדוש" אין מספיק לא לעבור עבירה, אלא האדם צריך לקיים מצוות (עשה),
איך אנו יודעים שאדם החפץ להיות "קדוש" מוכרח לקיים מצוות?
אחר הציווי להיות "קדוש", הקב"ה מצווה אותנו, אין ספור מצוות ומסמיכות זו, ניתן ללמוד שאדם דבק בה', אדם זה מחויב לקיים את רצון ודבר ה'.
בשני הדברים הללו האדם מקיים את רצון ה' והעוסק בדבר ה' ואינו פועל אף פעולה הנוגדת את רצון ה', אדם בכך "קדוש" בפני ה' א-להיו.
עתה אפנה ליום הזיכרון ויום העצמאות.
ביום הזיכרון אנו זוכרים (ואולי) אף בוכים את חיילנו אשר הקריבו את חייהם וחיי משפחותיהם ומקריהם.
ביום הזיכרון כל איש ואישה זוכרים את קרוביהם, אך במיוחד בתאריך זה עלינו לנסות ולזכור את כל חיילנו שנפלו בשירותם למען קיום מדינת ישראל.
בנוסף צריך לזכור שחיילנו שנפלו בקרב, חיילים אלה, הם חיילים "קדושים".
הטעם שחיילנו אלה "קדושים", מפני שבזמן מלוי תפקידם, הם מכווני מטרה והקפידו על פקודות מפקדם ונלחמו את מלחמת ה' ועשו את רצון ה'.
הרמח"ל במסילת ישרים (פרק כו' – מידת הקדושה), "ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה".
הרמח"ל אומר, כאשר שאנו עובדים ומשתדלים בעבודתו, בסוף אנו זוכים לקרבת ה' ולקדושה.
אמירה זו, מחזקת את דברנו.
אחר שהבנו שיש לנו אחריות ש"הקדושה" מוטלת עלינו.
אני מבין שכאשר אפעל בצורה חיובית, בעת הזו ארגיש שמחה וקדושה
שנזכה בע"ה ליטול אחריות על קדושתנו.
נקודה לדיון: ספרו איך אתם מגיעים לקדושה?
יום העצמאות שמח ולגאולה שלמה גאולה הנפש והגוף ושבת שלום
שאול ענברי