בפרשתנו כתוב עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י לא יבוא בקהל ה', (דברים כג,ד) "לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְקֹוָ֑ק גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְקֹוָ֖ק עַד־עוֹלָֽם".
עמוני – לא קדמו בלחם ובמים את ישראל, כאשר ישראל עברו לידם במדבר.
מואבי – מואב רצו להשמיד את ישראל ע"י קללת בלעם
העונש של העמוני והמואבי שלא יבאו בקהל ה' עד עולם.
בהמשך כתוב (כג,ח), "לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ".
אדומי – עשו המנהיג של אדום ורצה להרוג את יעקב, אולם עשו הוא אח של יעקב ובן ליצחק ונכד לאברהם, לפיכך עשו אחינו וממשפחתנו ואסור לתעבו.
מצרי – היינו משועבדים במצרים, שעבוד מצרים היה נורא ואכזרי, אולם ישראל דרו במצרים מאות שנים.
העונש של האדומי והמצרי, כתוב (כג,ט) שהוא, " בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְקֹוָֽק".
בפרשה זו קיים מבנה שאותו מבנה קיים בכל מצוות ישראל.
אך אין לעמים אחרים מצוות ה', יש להם חוקים, הנהגות משלהם.
המבנה, חוקים והנהגות, קיום שני הדברים הללו, העונש במידה ואין קיום – זה ייחודי לישראל.
אתן דוגמה של עמון.
נראה שהיה נוהג לתת לעוברי דרכים לחם ומים.
עמון לא נתנו לחם ומים כאשר ישראל עבר דרכם.
העונש לעמון היה לא לבוא בקהל ה' עד עולם.
לעתים אנו מודעים ומבינים את העונש ולעתים איננו מודעים ומבינים את העונש.
מבנה זה קיים במצוות ה'.
אנו יודעים או צריכים לדעת את מצוות ה'.
כל ישראל חייבים לקיים את מצוות ה'.
לעתים אנו מודעים ומבינים את העונש ולעתים איננו מודעים ומבינים את העונש.
שנזכה בע"ה לקיים ולהבין את מצוות ה'.
שבת שלום
שאול ענברי