בסימן טוב, אנו פותחים את ספר ויקרא – ספר עבודת ה' הטהורה – עבודת הקורבנות.
מספר פעמים אמרנו, שעבודת הקורבנות רחוקה ממנו כיום,
מפני כך, ניקח פרט מסוים בקורבן אחד וננסה ללמוד ממנו רעיון אחד ובעז"ה נבין מעט מתורת קורבן זה.
אנו ניקח את קורבן החטאת.
אדם מקריב קורבן זה, כאשר הוא חטא בשגגה.
לשון הפסוק כך היא, (ויקרא פ"ד, פס' כז), "וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָהּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֹ֧ת יְקֹוָ֛ק אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם".
ראשית עלינו לשאול, מדוע המילה הכתובה היא "נפש" ולא "אדם"?
רש"י משיב על כך, (ויקרא פ"ב, פס' ב), "ונפש כי תקריב – לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו".
הסברו של רש"י, שנפש היא חלק יותר פנימי באדם וכאשר אדם מקריב את קורבנו, הוא עובר תהליך עמוק עם עצמו.
תהליך זה, מאפשר לאדם לפתוח "דף חדש" עם עצמו.
אך מדוע כתוב "נפש" ולא כתוב "נשמה", הרי הנשמה היא החלק הגבוה באדם?
אסביר בלשוני תשובה לשאלה זו, המופיע ברמב"ן (בראשית פרק ב' פס' ב).
תשובתו, הנפש של האדם היא נמצאת בגופו והיא המניע את האדם. לעומת נשמתו המופנה כלפי ה'.
מפני כך, בתהליך ההקרבה שהוא בא לכפר על חטא האדם, המונח "נפש" הוא המתאים ביותר.
אחר שהבנו שההקרבה נועדה לכפר על חטא האדם, האדם נדרש לסמוך ידיו על הקורבן ולהתוודות על חטאו.
מדוע דרישה זו?
בספר החינוך (מצווה צה באמצע שורשי המצווה) מביא את הרמב"ן וזה לשונו, "טעם זה מצאתי לרמב"ן זכרונו לברכה על צד הפשט, שכתב בשם אחרים, וזה לשונו, כי בעבור שמעשה בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה, צווה השם יתברך כי כאשר יחטא יביא קרבן ויסמוך עליו ידיו כנגד המעשה, ויתוודה בפיו כנגד הדיבור".
אנו רואים בספר החינוך, שמעשה הסמיכה הוא חשוב לאדם החוטא, מפני שהאדם מתוודה על חטאו בכל הדרכים האפשרויות, כלומר, במחשבה, בדיבור ובמעשה.
אחר הסמיכה, הכוהן עושה מספר פעולות נוספות להקרבת הקורבן ובגמר האדם החוטא הוא כבר איננו חוטא ובכך האדם עומד בפני ה', כאדם חדש.
מסקנתי מרעיון זה, שאם אפשר לפתוח "דף חדש" ביחסנו עם ה' א-להינו בכל רגע ורגע, כך אנו יכולים לפתוח "דף חדש" עם עצמנו בכל רגע ורגע.
דברים אלה אני משמיע לאוזניי, מפני שהרבה פעמים אני נתקע בדבר מסוים ושוכח שבאפשרותי לפתוח "דף חדש".
שנזכה בע"ה לפתוח "דף חדש" בעת הצורך.
נקודה לדיון: ספרו מתי פתחתם "דף חדש" בחייכם.
שבת שלום
שאול ענברי