פרק ד משנה ז
"רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין
- פורק ממנו איבה
- וגזל
- ושבועת שוא
והגס לבו בהוראה:
1. שוטה
- רשע וגס רוח"
רבי ישמעאל מציע לאדם לא לדון, אלא להציע לבעלי הדין להתפשר בעצמם, מ3 סיבות
- מסיר מעצמו איבה של בעלי הדין.
- במידה שאינו דן דין נכון, מסיר מעצמו שאחד מבעלי הדין ייגזל כתוצאה מדינו.
- שאחד מבעלי הדין נשבע שבועת שוא וכתוצאה מכך האדם דן דין שגוי.
והממהר לדון, אדם אשר דן במהירות ללא לשקול את דינו, נחשב ל:
- אדם שוטה.
- אדם זה נחשב לרשע וגס רוח. מפני שצריך לדון בשיקול הדעת.