פרק ד משנה ז

"רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין

  1. פורק ממנו איבה
  2. וגזל
  3. ושבועת שוא

והגס לבו בהוראה:
1. שוטה

  1. רשע וגס רוח"
    רבי ישמעאל מציע לאדם לא לדון, אלא להציע לבעלי הדין להתפשר בעצמם, מ3 סיבות
  1. מסיר מעצמו איבה של בעלי הדין.
  2. במידה שאינו דן דין נכון, מסיר מעצמו שאחד מבעלי הדין ייגזל כתוצאה מדינו.
  3. שאחד מבעלי הדין נשבע שבועת שוא וכתוצאה מכך האדם דן דין שגוי.
    והממהר לדון, אדם אשר דן במהירות ללא לשקול את דינו, נחשב ל:
  1. אדם שוטה.
  2. אדם זה נחשב לרשע וגס רוח. מפני שצריך לדון בשיקול הדעת.

השאר תגובה