פרשת ניצבים עוסקת בתשובה.

הפרשה חוזרת מספר פעמים שהתשובה בלבבך ובנפשך.

כיצד אפשר לצוות על הלב ועל הנפש בכלל?

מחשבה שעולה לי בראש, שהקב"ה מצווה אותנו על כך  ואנחנו צריכים לעבוד על כך.

כיצד צריך לעבוד על כך?

הלב והנפש לא תמיד פנויים לעבודה הזו.

נראה לי, שהעבודה הזו דורשת התבוננות עמוקה לתוך הלב והנפש.

מפני שה' אינו מוחשי לנו די הצורך, על כן התבוננות זו נדרשת לנו מאד.

אי-אפשר להצביע על מה להתבונן באל מוחש (שאיננו נראה).

כל אדם הרוצה בתשובה, מביט על ה' באופן אישי.

הבטה זו עבודה שבלב ובנפש.

היות וזו היא עבודה, צריך לחזור עליה מספר פעמים, עד אשר היא מתיישבת בלב ובנפש.

פעמים לאחר זמן הישוב שהתיישב בעבר, כבר אינו מיושב או אינו מיושב די הצורך.

אני חושב שאפשר לעשות שני דברים:

לחזור על אותה התבוננות ואולי מסיבה זו יתגלו חידושים מחודשים מההתבוננות הזו.

להתבונן בצורה שונה על מציאות ה'.

שני התבוננויות הללו אינן סותרות או דוחות אחת את השניה.

קיימות שתי אפשרויות להבין כיצד יש שתי אפשרויות

א. אפשרות אחת שנראתה לפני כן  ועכשיו היא לא נראית, מפני שזו עבודת הלב והנפש. מפני כך ההתבונויות יכולות להשתנות עם הזמן.

ב. אפשר לראות בכל התבוננות בניית קומה נוספת בעבודה שבלב ובנפש.

נראה לי, שכל מבט על תפיסת הקב"ה, היא התשובה המושלמת לאותה עת.

שכל אחד ואחת יזכו לתשובות שלמות לפי מחשבתם בכל עת.

שבת שלום
שאול ענברי