בפרשתנו ה' הופך את סדם ועמרה.
טרם ההפיכה, אברהם מקיים עם ה' דין ודברים, על הפיכה זו.
דין ודברים זה מוכר לנו ולכן אזכיר אותו בקצרה.
אברהם טוען לפני הקב"ה, מדוע יוציא דין מוות על כל בני המחוז, שמא יש במחוז זה אנשים צדיקים.
ה' משיבו, נערוך את בדיקה זו ואם נמצא צדיק אחד בעיר, לא אשמיד את כל העיר.
הי ואברהם מתחילים את הבדיקה אם נוכחים חמישים צדיקים בעיר עד אם נוכחים עשרה צדיקים בעיר.
כאשר אברהם מגיע למסקנה שאין עשרה צדיקים בכל העיר, מסתיים הדיון ויהפוך את סדום ועמרה.
אך בטרם ההפיכה, ה' מציל את לוט ומשפחתו מהעיר.
אני רוצה לשאול , מדוע הדיון מתקיים בעשרות ולא ביחידות?
אסביר את שאלתי.
אברהם במשך הדיון, יורד מחמישים צדיקים ארבעים וחמישה צדיקים,לשלושים צדיקים, לעשרים ולעשרה.
תשובתי. אברהם מחפש כמה מניינים נמצאים בעיר.
המניין מורכב מעשרה אנשים, שכל איש הוא בזכות עצמו ואם חסר איש אחד, אין מניין,
תשובה זו, מבהירה שישנה חשיבות לכל אדם ואדם
חשיבות של האדם היחיד, אנו מוצאים שה' מציל את לוט ומשפחתו, שהם אנשים בודדים וכנראה אינם מגיעים לעשרה אנשים.
משני מקורות אלה, רואים שלכל אדם ישנה חשיבות בחיינו.
מסקנה זו מלמדת אותי, שצריך להתנהג לכל אדם, כאדם.
פירוש מסקנה זו, שצריך להתנהג לכל אדם בכבוד, לדבר עמו בנחת, בלי לצעוק ולפגוע בו וכו'.
אני מרגיש שאני צריך להקפיד על נושא זה יותר, מפני שהרבה אנשים מסייעים לי ביום יום ולעיתים הם לא מסייעים בדיוק כרצוני.
במקרים אלה, אני צריך לדבר בכבוד וברוגע, כיוון שהם בני אדם שרוצים רק בטובתי ואסור לי להתנהג אליהם שלא בכבוד.
דבר זה, קשה לי מאד, מפני שרצוני לקבל את הסיוע בצורה אחרת ובעת שהסיוע בדרך שונה, אני מתרגז ומתייחס אליהם שלא כראוי.
שנזכה להתייחס לכל אדם בכבוד.
נקודה לדיון: כיצד אתם מתייחסים לאדם שאינו הולך בדרככם או לא עושה את מבוקשכם?
שבת שלום
שאול ענברי