יום הכיפורים תש"פ: חטאינו בשגגה נעשים
"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (במדבר טו,כו)
יום הכיפורים הוא יום סליחה וכפרה.
אחר ימי התשובה וימי הדין, מגיע יום הסליחה והכפרה.
על מה יום זה סולח ומכפר?
הסליחה והכפרה באים על חטאים הנעשים בשגגה.
שני טעמים בדבר.
הראשון, הפסוק המצוטט למעלה מעיד על כך. כתוב בפסוק, "כי לכל העם בשגגה".
השני, ההיגיון מחייב לומר שלרוב אין יהודי חוטא במזיד.
אמנה מספר טעמים להגיון זה.
אדם אינו רוצה לעשות בכוונה.
אדם אינו יודע שמעשהו חטא. יכול להיות שאדם זה אינו שקד ולמד מעשה זה ע"פ תורת ישראל.
אדם אינו מכיר את תורת ה'.
אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אם הצדיק חוטא, אנו מניחים שהוא חטא בשגגה, כש"כ אדם שאינו צדיק חוטא בשגגה מהטעמים שאמרנו מקודם.
אנו יודעים שצריך הרבה תנאים כדי להתחייב במזיד והתורה המעיטה לחייב במזיד.
מפני טעמים אלה, רוב חטאינו בשגגה נעשים.
בע"ה נכתב ונחתם לפניו לחיים טובים.
גמר חתימה טובה
שאול ענבר