שלום רב
בזמן שאנשים ונשים מקיימים בגופם, מצוות דאורייתא של זכור את אשר עשה לך עמלק … תמחה את עמלק… לא תשכח. ולקראת ט' באב, שבו אנו מקוננים על שואת אירופה וצפון אפריקה.
יושב אני בביתי מהרהר הרהורים על הכתב.
בברכה
שאול ענבר
"לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יקֹוָק הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ" (תהלים כד,א)
ה' ברא ארץ ומלואה תבל ויושבי בה
ה' אינו נמצא רק בארץ ישראל.
אלא ה' נמצא בכל אתר ואתר.
אמנם, ארץ ישראל נתקדשה מכל הארצות.
אך איך אדרוך על אדמת קודש שהנאצים טימאו.
אולי אדרוך ואקדש שם ה' ברבים.
אך איני יכול לדרוך על חורבן קהילות אירופה ועל גבי המשרפות שנטבחו אנשים ונשים חפים מפשע.
ועל שהתעללו בני אדם שחשבו שהם נשגבים ומרוממים מכל איש ואישה והרשו לעצמם לעשות בכל אדם כרצונם.
עדיין אדמה זו לא טהורה ואין אני הקטן יכול לדרוך בה ולזכור בה את היקרים והיקרות של עמי ושל העמים האחרים.
הרגשתי שעתה אני צריך לזכור ולהתרפא ולהיטהר ממקומי ואחר אולי אוכל לטהר אדמת מקום שבתי ואחר כמה דורות, יוכלו הם לנסוע לאדמה זו.

הדברים מוקדשים לקדושי השואה ולאודיה המוצלים מאש ובתוכם משפחותינו היקרות