בפרשת עקב משה אומר לישראל שה' מביא אותנו לארץ טובה שיש בה נחלים ושיש בה את שבעת המינים, בקיצור יש הכל.
השאלה לאחר משפט כזה, האם יש לנו מה לעבוד בה, מפני שלכאורה ה' נותן לנו ארץ זבת חלב ודבש?
אביא מספר ראיות שאנו חייבים לפעול בעולם, אפילו אחר משפט זה.
משה אומר לישראל, אל יעלה דעתכם שבכוחכם עשיתם\תעשו את כל העבודה המוטלת עליכם, אלא כוחכם מגיע מה', הדברים האלה מפורשים (דברים ח,יז-יח), "וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה: זָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה".
הרמב"ן (פס' יח) מסביר כך את הפסוק. "על כן אמר אם תחשוב כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה תזכור השם שהוציא אותך ממצרים ולא היה לך שם כח ועצם יד כלל. ותזכור עוד כי במדבר אשר אין לאל ידך לחיות שם עשה לך כל צרכך, אם כן גם החיל הזה אשר עשית בכחך השם הוא שנתן לך הכח כאשר עשית אותו". הרמב"ן מסביר, שכל פעולת האדם, היא מכח ה'. רואים מכאן שאנו מקבלים את כוחנו לפעול מה'. מפני שקבלנו כח לפעול, אנו חייבים לפעול וליצור בחיינו.
לומדים מהפסוק (שם,ח), "אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ", שהקב"ה נותן לנו ארץ עם נתונים בסיסיים. אך אנו צריכים לפעול כדי להפיק מהם תוצרת או דבר שאנו חפצים בו. אתן דוגמה, הקב"ה נתן חטה, כאשר אנו רוצים לחם, צריך לחרוש, לזרוע ועוד הרבה עבודות עד שיהיה לחם.
בפסוק (שם,ט) כתוב, "אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת". בארץ ישראל קיימים מחצבים. בשעה שנרצה להשתמש בהם, נצטרך לעמול כדי להפיק מהם תוצרת הראויה לשימוש.
ראיות אלה מלמדות אותי, שאני צריך לפעול ולהשקיע שאני חפץ להגיע לתוצאות ואף אחד לא יכול לפעול ולהשקיע במקומי. אפשר רק לסייע לי במימוש הרצון. אך אני חייב לרצות ולקדם את הדבר אשר אני חפץ בו.
שנזכה בע"ה לפעול לטובתנו ולטובת העולם.
נקודה לדיון: איך אתם פועלים לטובתכם ולטובת העולם?
שבת שלום
שאול ענברי.