בסימן טוב אנו פותחים את ספר דברים, נאומו הגדול של משה.
משה מכריז בתחילת נאומו שארץ ישראל היא ירושה לישראל, בפסוק (א,כא) כתוב, "רְ֠אֵה נָתַ֨ן יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְקֹוָ֜ק אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־ תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת".
פסוק זה משמיע לנו, שהארץ כבר ניתנה לנו ואנו צריכים לבוא אליה ובכך נירש אותה.
הספורנו (על אתר) מפרש כך, "עלה רש. כי לא יתיצב איש בפניכם"
הסברו, מדוע איש לא יתיצב בפניכם? מפני שהארץ ירושה לנו.
אך מצד שני צריך לרשת את הארץ, בפועל.
רואים את הירושה בפועל, ממספר פסוקים. אביא שני פסוקים.
(דברים ב,כד) כתוב, "ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֘ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה". ההסבר לפסוק, שאחר שישראל פנו לאמרי לבקשת שלום והאמרי סרבו, ה' מצווה את ישראל לרשת אותם.
(יהושע א,ג) כתוב, "כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה". פסוק זה מראה את כיבוש הארץ בפועל.
אני שואל את עצמי, מדוע הקב"ה לא נתן לנו את הארץ על "מגש של כסף", ללא כל מלחמה או אפשר לשאול את השאלה בצורה יותר רחבה, מדוע הקב"ה לא עושה את כל מבוקשנו ואנו נשב ונהגה בתורה או נעשה להנאתנו דברים?
ברצוני לתת מספר תשובות לשאלה זו.
הקב"ה מעניק לנו את הארץ. אך ה' רוצה שנהיה שותפים בכיבושה. כך אומר הרמב"ן (ספר המצוות מצווה עשה ד),, "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", "והתנחלתם את הארץ" ". רואים כאן שהרמב"ן אומר שצריך לרשת ממש בפועל. הירושה בפועל דורשת לפניה מודעות. מודעות זו מביאה לנחישות בירושת הארץ והשגת הירושה וכך נהיה שותפים בירושת הארץ. נראה לי שהדברים נכונים לכל פעולה שאנו עושים בעולם. בפעולה זו, העולם מתקדם ובכך נוצרת שותפות עם הקב"ה בהמשכיות העולם.
העמק דבר (במדבר לג,נג) אומר, "וישבתם בארץ וירשתם אותה כי לכם וגו', אלא למדנו עוד דבעינן שידעו בשעת ישיבה שקונין בזה ולא ישיבה בעלמא". העמק דבר אומר, בישיבה, אנו קונים את הארץ. כך בכל עשייה אנו קונים דבר מסוים.
לרשת את הארץ, זו הבעת אמונה וביטחון בא-לוהי ישראל. כלומר, אנו נלחמים על הארץ, אך ה' קובע אם ננצח במלחמות אלו. כך בכל עשייה שלנו, אנו עושים כפי יכולתנו, אך ה' קובע את הצלחנו ובאמונה זו, אנו מביעים את נאמנותנו לה'.
אני מרגיש בכל עשייה שלי את הדברים האלו וזה נותן לי כוח להמשיך בעשיה שלי למרות מגבלותיי הקשות.
שנזכה בע"ה להמשיך בעשיה שלנו.
נקודה לדיון: מה אתם מרגישים בזמן עשייתכם ומה נותן לכם כוח להמשיך בעשיה שלכם?
שבת שלום
שאול ענברי