פרשת תרומה, פותחת את פרשיות המשכן.
בתחילת הפרשה מוגדרת המטרה לבניית המשכן.
המטרה כתובה (שמות כה, ח), "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם".
בעבר דיברנו, שמפני שישראל יודעים שנמצא משכן בישראל, בכך השכינה שורה בישראל.
אך מדוע המשכן משרה שכינה בישראל?
הסיבה לכך קשורה בפעולות המותרות והאסורות בו.
הפעולות המותרות והחייבות להיעשות במשכן: הקרבת קורבנות, ווידוי.
בנוסף, בנביא כתוב, שהמקדש יהיה בית תפילה לכל העמים ובמשנה כתוב, שהייתה קריאת התורה במקדש והכוהן היה מתפלל תפילה קצרה ביום הכיפורים
הפעולות האסורות במשכן, אכילה (למעט קורבנות), שינה, הליכה ללא מטרה ושאר פעולות הנעשות ביום יום.
הפעולות המותרות הן מעשים הקשורים בעבודת ה' והפעולות האסורות אינן קשורות בעבודת ה'.
בכך הפעולות האלה משרות שכינה בישראל.
עתה אתן דוגמה לבית למטרות מיוחדות שאני חוותי את הצלחת הבית הזה.
תחילה אתן הקדמה קצרה.
אברהם אורן ז"ל שהיה חבר קיבוץ שדה אליהו, היה אחראי על החינוך המיוחד בשדה אליהו ובביה"ס המשותף בשדה אליהו.
אברהם אורן ראה שתפקידו ללוות אותי במשך חייו ולהורות את דרך הגידול שלי.
כך היה, אברהם ליווה אותי מקטנות ועד מספר חודשים לפני הסתלקותו לבית עולמו, כאשר באתי לבית האבות בקיבוצנו ללמוד איתו בפעם האחרונה במדרש אגדה. אברהם העביר לימוד בצורה ברורה.
מפני כך, אני מרגיש שבזכותו הגעתי למקום שאני נמצא בו היום.
סוף ההקדמה.
כאשר הייתי בביה"ס הגיעו המחשבים הפרטיים הראשונים לשוק.
אברהם מיד השכיל להבין את העוצמה הטמונה במחשבים אלה ופתח חדר מחשבים בביה"ס.
לחדר הגיעו תלמידים ברמות שנות ובשעות שונות ואברהם אתגר אותנו במשימות שונות.
כך שכל תלמיד יצא נשכר מחדר זה.
תלמיד שהתקשה במשימה מסיומת, חברו סייע לו.
אחר מספר שנים, רעייתו הנאמנה חיה ז"ל הצטרפה אליו וכך הם הצליחו להקים ממלכה לתפארת והצליחו להשאיר את כל התלמידים בביה"ס.
עתה ברצוני להקים לזכרם את "בית אורן", שבית זה יופעל ע"פ רעיונותיהם של אברהם וחיה ז"ל.
שנזכה בע"ה לדעת לשלב כל אדם בחברתו.
נקודה לדיון: כיצד לשלב כל אדם בחברתו?
שבת שלום
שאול ענברי