הפרשה פותחת באיסור לכוהנים להיטמא למתים, חוץ מאמותיהם, אביהם, בניהם, בנותיהם, אחיהם ואחיותם.
בנוסף, חל על הכוהנים איסור חתנות עם נשים מסוימות, הנשים האלה הן: זונה, חללה (שנולדה מפסול חיתון. כגון: בת שנולדה מאלמנה לכוהן גדול), גרושה.
עבודת הכוהנים נעשית ע"י כוהנים שאינם בעלי מומים.
במצב שכל הכוהנים טמאים, הם אסורים לאכול קודשים.
כל האיסורים האלה חלים על הכוהנים תמיד.
אחר איסורים אלה, כתובים מועדי ישראל, אשר לכאורה אינם קשורים לאיסורי כוהנים.
אולם מועדי ישראל מתקיימים בעת ובעונה אחת אצל כל ישראל.
מפני כך, מועדי ישראל נכנסו לתוך פרשת אמור.
שבת שלום
שאול ענברי