פרשת תצוה: האדם עושה את הבגד או הבגד עושה את האדם

הקב"ה מצווה את משה, לעשות בגדי כהונה לאהרון ולבניו, ככתוב (שמות כח,ב), "וְעָשִׂ֥יתָ בגדי קדשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד ולתפארת "

הרש"ר הירש מפרש:

לכבוד – הבגדים מבטאים משמעות רוחנית, לדוגמה, הציץ של הכוהן הגדול היה לכפר על עוונות ישראל.

לתפארת – בגדים מפוארים.

עתה ביטויים אלה כמעט התערבבו זה בזה, למעט מקומות רשמיים שיש בהם בגדים ייצוגים. כגון: בביה"ח, צה"ל, מקומות רשמיים של המדינה וכו'.

איני יודע אם צריך בכל מקום ללבוש תלבושת ייצוגית, לדוגמה: בגדי שבת, חולצה לבנה ונעלים.

ברור לי שהלובש בגדי שבת בשבת, מתכוון שעתה שבת.

אך מאין לי לדעת שהאדם הלובש בגדים אלה, מקיים שבת כהלכתה יותר מהאדם שלובש בגדים של יום יום.

עלינו להיזהר מאוד מלקבוע דעה על אדם, רק לפי מראה עיניים.

ראשית עלינו להכיר את האדם ואח"כ אנו יכולים לקבוע דעתנו על אדם זה.

כאן המקום להיזכר שבזמן בית שני חלק מהכוהנים היו צדוקים ועבודתם הייתה פסולה, למרות שלבושם היה של כוהנים.

בעת הזו כאשר יקום המקדש, בגדי הכהונה יהיו אותם בגדים, מפני שהם ייצוגיים ומראים את מהות העבודה.

אך הבגדים אינם מספיקים, אלא הכוהנים יצטרכו לעבוד עבודה כשרה, כפי שכתוב בתורה.

נראה מהדברים שאמרנו, שהאדם עושה את הבגד וגם הבגד עושה את האדם.

שבת שלום
שאול ענברי  

השאר תגובה