"וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (בראשית א,כח-כט)
בסימן טוב אנו מתחילים את התורה מבראשית. הקב"ה ברא עולם בשישה ימים. בימים אלו הקב"ה בורא את יסודות העולם, אשר אנו לא יכולים לעשות אותם. כגון: שמים וארץ. אור וחושך, ים ויבשה וכו'. ביום השישי לאחר שכל היסודות נבראו, הקב"ה בורא את האדם. הקב"ה מברך את האדם מיד לאחר בריאתו בעשייה. עשייה זו יכולה להיות בפריה ורביה או בשליטה בדגי הים ובעוף השמים או באכילת עשב השדה ואכילת פרי העץ.
פרשת זו מלמדת אותנו שהעולם בשביל האדם ועליו לפעול בעולם. התורה אינה מחלקת בין סוגי בני אדם. כלומר, התורה אינה אומרת, אדם עם מוגבלות כאלה יעשה כך וכך ואדם עם מוגבלות אחרות יעשה כך וכך. אלא כל אדם צריך לעשות ככל יכולתו מעשים בעולם הזה בעזרת האמצעים העומדים לרשותו. . אמחיש ע"י דוגמה את כוונתי. אני מוגבל מאד עתה. איני עצמאי בכלל, דיבורי אינו מובן כבעבר וכו'. אך אני פעיל מאד. אני מנצל את כל מה שקיבלתי בשנים שעברו ומשתמש בהם ביתר עוז.
השו"ע (או"ח סי' א סע' א) פוסק, "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר". מהשו"ע זה רואים שאדם צריך לפעול מיד לאחר שהוא מתעורר משנתו. צורך זה אינו מותנה במצבו או במגבלותיו של אדם זה או אחר. כמובן האדם צריך לפעול רק כפי יכולתו ולא מעבר לכך. אך האדם צריך לפעול.
תפילה לנתינת כוח לפעול
אשא תפילה לנותן כוח.
א-להינו וא-לוהי אבותינו א-לוהי אברהם, א-לוהי יצחק וא-לוהי יעקב.
הא-ל הגדול, הגיבור והנורא.
הא-ל הנמצא בכל מקום ובכל זמן.
הא-ל הנותן כוח לבני אדם.
הא-ל אשר ברא בני אדם כדי שיפעלו את פעולתם בעולמו.
תודה על הכל.
תודה על אשר ברא אותנו עתה עם מגבלותינו.
אנא אבא שבשמים ובארץ.
תן בנו כוח לפעול את פעולותינו בעולמך ולממש את יעודנו בעולמך.
ברוך אתה ה' שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר.