קבלנו תורה מהקב"ה.
להקב"ה אין גוף ואין דמות הגוף.
מפני כך, קשה עלינו לתפוס את הקב"ה וכן את תורתנו.
לעתים אף איני מבין את הפשט.
אם הפשט אינו מובן, כל שכן הרמז, הדרש והסוד, אינם מובנים לי כלל וכלל.
בעת שהתורה שבכתב לא ברורה, לעתים אף התורה שבעל-פה אינה נהירה.
כדי להבין תורה לעתים נדרשת מידה של נזירות.
אך לא בכל מקרה דרושה נזירות מהתורה.
לפעמים מספיקה התרכזות בסוגיה הנלמדת או הליכה למקום אחר וכו'.
עתה ברצוני לנסות להסביר, היאך נזירות מסייעת לתפוס את הקב"ה ותורתנו.
ענבים – אכילת או שתיית ענבים בכל צורה, אסורה. מפני שהאכילה יכולה לגרום לשתייה ומהשתייה הדרך קצרה לשכרות ולאובדן הדעת. כאשר אדם במצב זה, קשה לו להגות בהקב"ה ותורתנו.
גידול שער – אדם המגדל שער, נחשב בחברה ליוצא דופן (בכל הזמנים). ניתוק חברתי זה הוא בכוונה כדי להתעסק בענייני רוח, מסייעת להשתקע בעניינים אלה.
טומאה – כאשר אדם איננו טהור, אדם זה מרוחק מהא-להים. כיוון שהא-ל הכי טהור (אם אפשר לומר כך). לעומת אדם טהור הקרוב לא-להים מבחינה רוחנית, נשמתית ונפשית. אדם שטהור כך, יכול יותר בקלות להביט ולהתבונן בהקב"ה ותורתנו.
מפני כך, הקב"ה ציווה על האדם הרוצה להיות נזיר, לא לאכול ולשתות ענבים, לגדל שער ולהיות טהור.
ברצוני להעיר שלדעתי לא לכל אחד מתאים להיות נזיר.
שבת שלום וחג שמח
שאול ענברי