ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם
בניית המשכן נועדה להשרות עלינו שכינה.
כיצד?
הבנייה ותפילותינו לעבר המשכן אינן מספיקות להשרות שכינה עלינו.
אני הקטן חושב שצריך להכניס את משכן ה' לנשמותינו.
בכך נזכה בע"ה לשריית שכינה בתוכנו.
כאן אתייחס רק לארון ברית ה' ולכרובים הסוככים מעליו וגם התייחסות זו תהיה בר"ת.
ארון ברית ה' שבו היו מונחים לוחות ושברי לוחות הכתובים באצבע א-לוהים והכפורת והכרובים היו בקודש הקודשים.
קודש הקודשים הוא מקום השכינה ואליו כל ישראל מכוונים ליבם בתפילותיהם, ושם נמצאים כל עיקרי דתנו.
ארון ברית ה' שבו נמצא מכתב א-לוהים נמצא במוחנו,
לפי שהוא עיקר וראשון לדתנו.
ללא מכתב זה, אין דעתנו שקטה ואין לנו פתחון פה להעמיד דתנו בפני עצמנו ובפני העולם כולו.
אחר שעשינו את הארון והכנסנו את הלוחות לתוכו, עלינו לכסות את הארון בכפורת כדי להבדיל בין קודש לקודש.
אחר שכיסינו את הארון בכפורת.
עתה ניגש לעשות את הכרובים שהם קומה נוספת ברוחניות.
הכרובים הם מעשה המרכבה כפי שמתואר ביחזקאל פרק י'.
כאשר דנים במעשה מרכבה, דנים למעשה בסודות הבורא ובבריתו.
לכן יש מספר תנאים לדון במעשה מרכבה ולא אדון כאן בתנאים אלה.
רק אומר, שמפני שבמעשה מרכבה דנים בסודות הבורא ובבריתו, מפני זה הכרובים שוכנים בעולמות הנמצאים מחוץ לגופנו.
עולמות אלה הם עולמות הגבוהים של נשמותינו.
מעולמות אלה גם השכינה מדברת עמנו.
נעמוד כאן ולא אדבר יותר מכיוון שאני מרגיש שאין בי את הידע הנדרש.
שבת שלום
שאול ענבר