אחר שהקמנו משכן וחנכנו אותו וציוונו להקריב קורבנות ובני אהרן חטאו במשכן ומתו.
לפתע, הקב"ה מצווה אותנו מצוות הנוגעות לחיי היום יום שלנו כגון: איסורי מאכלים.
המצוות של היום יום המופיעות כאן, מעוררות שאלה.
מדוע כאן בשיא הנושאים של רומו של עולם, מופיעות מצוות של היום יום, כמעט אפשר לומר שזה לערבב מין בשאינו מינו?
תשובה, בני אהרן חטאו ומתו.
אומנם חטאם כלפי מעלה, אבל הם היו בארץ, ככל האדם.
ייתכן שהם חשבו שדרגתם הרוחנית גבוה מאד.
מפני כך, המלך הקב"ה אומר (כביכול) לא הבנתם שאני בכל מקום.
המשמעות העמוקה שה' בארץ, היא שהמלך בקרבנו ואין צריך לפחד ממנו.
כאשר הקב"ה בקרבנו, התחושה (שלי לפחות) של קרבה ושותפות, כלומר המלך חלק ממנו.
המלך עמנו בכל, בטוב וברע וכו'.
ה' מקיים את שלושה עשר מידות הרחמים כך, אולי בצורה יותר טובה.
ראייה זו, אינה באה להעלות או להוריד מחומרת העונשים שאנו מקבלים על חטאנו.
אני מפחד לומר, שייתכן שהקב"ה יכול להקל ולהחמיר עמנו.
אך רעיון זה, הוא רק להמחיש שאין צריך לפחד מהמלך הקב"ה.
בנוסף, עלינו לעבור מיראת חטא לעבודה מאהבה, שנאמר: "ואהבת את ה' א-להיך".
בע"ה נחשוב ונפנים לימוד זה ואולי נשנה את יחסנו למלך הקב"ה.
הערה: הרוצה לקיים דיון אתי, תמיד מוזמן.
שבת שלום
שאול ענברי