"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:
פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ" (דברים ח, יא-יב)
הקב"ה אומר לעם ישראל ולנו שלא נשכח את ה' בשעה שיהיה לנו טוב. הקב"ה מזכיר לנו את השעות הקשות שחווינו בעת נדודינו במדבר, התפללנו, צעקנו, התלוננו וכו' לה'. בעת הזו גם הקב"ה מזהיר אותנו שלא נשכח אותו כאשר נאכל לשובע ונשב בבתים טובים.
פרשה זו מלמדת אותנו שאנחנו תמיד צריכים להודות ולזכור את הקב"ה, בשעות טובות ובשעות קשות. אמחיש דבר זה ע"י דוגמה. בתקופה זו של חיי מאד קשה לי גופנית. מפני שאני לא עצמאי בכלל וכל גופי כואב מאד. בשעות אלו, אני מתפלל, צועק, מתלונן וכו' לקב"ה. לעומת זו, כאשר אני כותב, יוצר וכו'. אני לא תמיד מודה וזוכר את הקב"ה.
תפילה להודות ולזכור את ה' תמיד.
אשא תפילה.
א-להינו וא-לוהי אבותינו א-לוהי אברהם, א-לוהי יצחק וא-לוהי יעקב.
הא-ל הגדול, הגיבור והנורא.
הא-ל השוכן עדי עד.
הא-ל הנמצא בכל מקום ובכל זמן.
הא-ל השולט עלינו בחסדו הגדול.
תודה על הכל.
תודה על אשר אתנו בכל מקום ובכל זמן.
אנא אבא שבשמיים ובארץ, הזכר לי שאתה תמיד לנגדי.
בזכות הזכרה זו, אשתדל להודות לך בכל עת ובכל מצב ובעיקר בשעות הטובות.
שבת שלום
שאול ענבר