פרשת יתרו: שיא השיאים
הנה זה מגיע.
השבת זה מגיע.
אחר ארבע שבתות שבהן היינו:
משועבדים לפרעה במצרים, ע"מ שנדע להבחין בין עבדי פרעה לעבדי ה'.
ה' הכה את מצרים עשר מכות, ע"מ שנכיר את ה' א-להינו.
החודש הזה לכם ראש חודשים, שנגיע כולנו כאיש אחד ובלב אחד לקבלת התורה.
קריעת ים סוף, יש להאמין בה' ובמשה לפני קבלת התורה.
עתה כאשר שכל ישראל בדרגת ממלכת כהנים, שהיא דרגת מלכות.
כלומר, שישראל ידעו והכירו שהקב"ה שוכן בכל מקום ומקום.
הקב"ה אינו רק שוכן אלא גם פועל בכל מקום ומקום.
הקב"ה יכול לגשת ולהעניק את תורתו לישראל, אשר בתוכה כלולים עשרת הדברים.
מעמד זה היה מקודש ומרומם מכל מעמד שהיה או שיהיה לעתיד לבוא.
מפני שבמעמד זה שמענו את קול ה' מדבר אתנו ישירות.
ממש כמו שהקב"ה דיבר עם משה בכל עת ועת.
אך אתנו דיבר רק בשתי הדברות הראשונות.
שהן שורש לכל.
שאם הן אינן קיימות, אין לנו אמונה.
לכן הקב"ה דיבר אתנו ישירות דברות אלה.
בנוסף, מדוע הקב"ה אמר, אשר הוצאתך מארץ מצרים מבית עבדים ולא אמר אשר ברא את העולם?
נראה לי לומר, שישראל חוו יציאה זו לא מזמן ויציאה זו הכשירה אותם למעמד זה, כפי שראינו.
שנזכה בע"ה לדרגה זו ולקבל תורה מחדש בכל יום ויום.
שבת שלום
שאול ענבר