"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (דברים ג,כג)
פרשת ואתחנן פותחת בתפילה ובבקשה של משה להיכנס לארץ. כזכור משה חטא במי מריבה והקב"ה מעניש אותו על כך שלא יכנס לארץ. עתה משה פונה בתפילה ובתחינה ובבקשה להקב"ה לבטל את עונשו ושייתן לו להיכנס לארץ. הקב"ה מקשיב ומאזין לתפילתו של משה, אך אינו מקבלה. משה המשיך להתפלל (לפי המדרש 515 תפילות), מדוע משה ממשיך להתפלל גם כשרואה שלא נענה? התשובה היא משום שיש בתפילה הבעת אמון בבורא, גם אם הבקשה לא נענית.
תפילה אל התפילה.
אשא תפילה לאדון הכל.
אתה בורא עולם ואתה מנהיגו ומנהלו.
לך כל התרחשות בעולם והכל תלוי בך.
לכן נעתיר תפילה לך בכל עת.
בבקשה, בתחינה, בשאלה ובתשובה, בהודי-ה ובשבח.
כאשר נעתיר לך, נעשה זו בכל לבב.
לבבנו עתה רק אליך פונה.
כי עת רצוננו להיות אתך בתפילה.
בעת רצון זו, אין זה חשוב לך אם נכוון בכל תיבה ותיבה.
עיקר בשעת רצון זו היא הבעת אמון בך ובמלכותך.
די לך בכל מעש קטן כגון נטילת הסידור או נענוע הגוף ואף לעמוד בדומיה, כדי לקבל עתירתנו.
כי אתה יודע מחשבות לבנו.
ברוך אתה שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר