פרשת בהעלתך: סוד קדושת הזמנים והזדמנות נוספת
לע"נ מו"ר גדי זצ"ל
בפרשתנו כתובה פרשת פסח שני.
אנשים מישראל אומרים למשה, היינו טמאי נפש ולא הקרבנו קרבן פסח ושואלים את משה, מה לעשות?
משה משיבם, להקריב את קרבן הפסח ביד' אייר.
השאלה שברצוני לשאול, מדוע ה' מצווה את האנשים האלו דווקא להקריב בתאריך זה ולא בא' אייר, לדוגמה?
ניתן לשאול את השאלה בצורה יותר רחבה.
האם יש בתאריכי מועדי ישראל, כוונה יותר עמוקה מעבר לכך שמועדם כתוב בתורה (שזו סיבה מספקת)?
אביא שתי תשובות.
- הרמח"ל זצ"ל (דרך ה' ח"ה פ"ז א"ו) כותב, "ושרש כלם הוא סדר שסדרה החכמה העליונה, שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים". לדעת הרמח"ל בזמן המועדים יש השראת שכינה יותר גדולה על ישראל. המובן העמוק של הדברים הללו, שאם נקדש את השבת ביום אחר, השראת השכינה לא תהיה כבשת, אלא תהיה כיום חול וכן כך כל חג וחג, השראת השכינה על ישראל היא יותר גדולה.
- הראי"ה קוק זצ"ל (אורות הקודש ח"ב תע') כותב, "קדושת הזמנים מגלה את הטוב העליון, ממקור הודאת השבת נשאב הכל, מטוב להודות לד', מתוד שהם מתגלים בכל מועד ורגל, בתור חלקים מהטוב העליון". לדעת הרב, בזמני המועד, הקב"ה מעניק מטובו הגדול, יותר מימים רגילים.
ראינו מכאן שבזמני ישראל קיים חיבור מיוחד בין השכינה לכנסת ישראל.
מפני כך, יד' ניסן שהוא הקרבת הפסח והפסח שהוא כבש אלוהי מצרים, שעת הקרבתו רגע קט לפני יציאת מצרים, שיחוד זמן זה, היא שעת רצון לפני ה' גדולה מאד.
הזמן הבא הראוי ביותר, יד אייר (ע"פ גזרה שווה יד ניסן ויד אייר) נקבע להזדמנות נוספת לפסח (שני).
אני למד מפרשה זו, שצריך וחייבים הזדמנות נוספת לאדם ובנוסף למדתי גם שיש משמעות עמוקה לתאריך של המועדים וגם שחייבים הזדמנות נוספת לאדם (וגם לתאריך החלופי יש משמעות).
אתן שתי דוגמאות לכך. - בימים אלה חל יום הזיכרון למו"ר הרב גדי זצ"ל, גדי ניצל כל הזדמנות ללימוד תורה ולמעשים טובים.
- אני במוגבלות שלי, צריך לדעת (ואני יודע) לנצל כל הזדמנות ללימוד תורה ולמעשים טובים וכך ייטב לי.
שנזכה בע"ה להזדמנויות טובות ומועילות.
נקודה לדיון: אלו הזדמנויות טובות היו לכם?
שבת שלום
שאול ענברי