המן האגגי מזרע עמלק, ביקש להרוג ולאבד את כל היהודים.
הרג ואיבוד זה – היה גם שמד רוחני של עם ישראל.
אולם מרדכי היהודי משיירי כנסת הגדולה, בחכמתו הרבה ובתושייתו הגדולה הצליח להציל את עם ישראל.
בעקבות הצלה זו, מרדכי היהודי ואסתר המלכה קבעו את תוקף ימי הפורים, כמו שכתוב: " ותכתב אסתר המלכה בת־אביחיל ומרדכי היהודי את־כל־תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השני" (אסתר ט', כט)
גם ביום הכיפורים מוזכר ה"תוקף" – ונתנה תוקף קדושת היום.
הפיוט "ונתנה תוקף", מדבר על עיקרו של יום.
ובו כתוב, " וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ, וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת".
בשני הימים הללו אני מרגיש את מלך המלכים ברוב עוז והדר מתיישב על כיסאו בפאר והדר.
יום הכיפורים זה יום עם קדושה עילאית שבו הכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים ויום הפורים זה יום הצלת ישראל מאובדן ומכיליון גמור של אומה הישראלית והיהודים חזרו וקיבלו מרצון את מלכות ה' בעולם.
מפני כך שני הימים האלה מיוחדים וגדולים וקדושים מכל ימים .
על כן אני נוהג בימים אלה בכובד ראש וביראה גדולה וקדושה יתרה.
פורים שמח
שאול ענבר