פרשת בלק עוסקת בעיקר בברכות שה' שם בפי בלעם.
בלעם מקבל שליחות מבלק לקלל את ישראל.
אולם ה' אומר לבלעם את אשר אומר לך אותו תדבר, וה' שם בפיו ברכות לישראל.
לדוגמה, בלעם מברך את ישראל, במדבר (כג,ט), "כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב".
הכוונה הכללית של פסוק זה, שהשורשים שלנו חזקים מאד ע"י אבותינו ואמותינו והחלו דרך ואמונה חדשה ודרך זו נכונה לעומת אמונתם של שאר אומות העולם שהיא לא נכונה, כך שאמונתם תחשב לאמונה לא ראויה בעיני ה' ובעינינו.
דוגמה נוספת, הפסוק שאנו אומרים בכל בוקר בתחילת תפילתנו, "מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל". זה פסוק מברכת בלעם
ההסבר לפסוק זה, שהאוהלים של כל משפחה אינו מכוון כלפי המשפחה השכנה אליה, אלא הפתח של האוהל מכוון לצד השני, מפני שכל משפחה לא הביטה על שכנתה וכך ישראל שמרו צניעות.
בנוסף, ישראל לפי סדר חנייתן, כל ישראל חנו סביב המשכן, אשר השרה שכינה באותו מידה על ישראל.
הברכות הלל נותנים תחושה שישראל הוא עם עוצמתי עם כוחות גדולים ועם נשמה גבוהה.
מפני כך, אנחנו יכולים וצריכים לעשות מעשים משמעותיים בכל מקום ובכל מצב אשר אנו נמצאים בו.
לכן אנו צריכים לחשוב לפני כל מעשה שהוא מוסיף דבר למשהו או למישהו.
מעשה זה יכול להיות קטן או לאדם אחד או אפ' רק בשבילנו.
כך נרגיש כל הזמן חיוניים.
אתן דוגמה מחיי
אני עומד כל בוקר במכשיר שמחזיק בתנוחת עמידה.
מעשה זה חשוב עבורי, מפני שהעמידה שומרת על מערכות הגוף.
כך שאסור לי לחשוב שהעמידה הזו מיותרת וחסרת משמעות.
חשיבה חיובית בנושא זה, תיתן לי הרגשה מעולה, שאני עושה דבר חשוב עבור גופי.
דוגמה נוספת, אני שומע שיעור או לומד תורה וקולט מעט מהשיעור או מהלימוד, אסור לומר לעצמי חבל על זמני, מפני שלא קלטתי את כל השיעור או כל הלימוד.
אני צריך לחשוב שאת הקליטה שלי, ביכולתי להשתמש בה עבור חומר שאני רוצה להעביר לאנשים אחרים ובכך הרגשתי תהיה מעולה.
שנזכה בע"ה לעשות דברים ולחשוב עליהם מחשבות חיוביות וכך נרגיש מעולה.
נקודה לדיון: האם כאשר אתם עושים דברים וחושבים מחשבות חיוביות, אתם מרגישים הרגשה מעולה? אילו מעשים אתם עושים שאתם מרגישים כך?
שבת שלום
שאול ענברי