פרשת שלח מתחילה בשליחת האנשים לתור את הארץ.
ה' אומר למשה לשלוח לו אנשים לתור את הארץ, אך ה' חושב שאין צורך בפעולה זו.
הדיוק מהמילים "שלח לך", שה' אומר למשה. אם אתה חפץ בכך, שלח לך.
משמעות הדבר שה' אינו רוצה בכך.
אנחנו יודעים שה' חפץ בקיום מצוות של ישראל.
כך שאילו הקב"ה היה חפץ שישראל יתורו את הארץ, ה' היה מצווה על כך.
בנוסף, כאשר יהושע שולח שני מרגלים ליריחו, ה' אינו מתנגד לזה.
השאלה שצריך לשאול.
מדוע ה' מתנגד לשלוח אנשים לתור את הארץ?
אמנה שלוש סיבות להתנגדות זו?
א. ה' מבטיח לישראל הבטחות על הארץ. ארץ זבת חלב ודבש היא, ארץ שה' דורש אותה מראשית השנה ועד אחרית השנה וכו'.
ב. בפרשתנו האנשים תרים את הארץ ואינם מרגלים את הארץ. משמעות הדבר, שהם לא ממוקדים משימה, כמו אצל יהושע.
ג. ה' אינו מצווה את ישראל לתור את הארץ, אלא ישראל מבקשים ממשה לשלוח אנשים לחפור את הארץ. בקשה זו אינה במקומה. מפני שה' חפץ לתת לנו את הארץ ואם כך, אנו צריכים לבטוח בהקב"ה שייתן לנו את הארץ ואין אנו צריכים לחפור בה. המילה "לחפור", כוונתה למצוא בה את הדברים הלא טובים.
המסקנה, הבדיקה של הארץ אינה חשובה להקב"ה.
מפני כך, אינו מצווה עליה.
נראה לי שהקב"ה רוצה שנתעסק בדברים החשובים וכאשר מגיעה עשייה שאינה חשובה או מחשבה שאינה חשובה או מחשבה המפריעה לנו בחיים, עלינו לומר להן, אומנם אתן כאן, תהיו בצד של החיים או תזוזו ממני ואל תפריעו לי בחיי. העשייה שאינה חשובה והמחשבה המפריעה יכולות להוציא משגרת החיים וממש להרוס אותם.
אתן דוגמה מחיי.
אני מוגבל בארבעת הגפיים ובדיבור קשה והרגשתי שמצבי מחמיר.
העיסוק בשאלות מדוע אני מוגבל ולמה אני לא יכול לעשות כך וכך, אינו מקדם אותי.
אני צריך לחשוב מה ביכולתי לעשות במגבלותיי הקיימות.
אני מודה שמחשבה זו קשה מאד ויותר קל "לבכות".
אך אני חייב לחשוב חיובי.
נקודה לדיון: כיצד אתם יוצאים ממחשבות שליליות ומתעסקים בדברים החשובים?
שנזכה בע"ה לחשוב מחשבות חיובית ולהתעסק בדברים החשובים.
שבת שלום
שאול ענברי