"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְקֹוָק כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג,ג)

פרשת השבוע פותחת בשליחת ראשי בני ישראל לתור את הארץ. משה שולח ע"פ ה' את ראשי בני ישראל שהם נשיאי השבטים, לתור את הארץ. הנשיאים הולכים במשך ארבעים יום ורואים את הארץ. בחלוף הימים האלה, הנשיאים שבים ומדווחים למשה את אשר הם ראו בארץ. בנוסף לדווח זה, הם מוסיפים את חוות דעתם בדבר יכולתם לכבוש את הארץ. בחוות דעתם הם אומרים שאין ביכולתם לכבוש את הארץ, בגלל שהעמים שנמצאים בארץ הם גדולים וחזקים. הפסוק אומר בצורה ברורה את הסיבה שהנשיאים חושבים שבגללה בני ישראל לא יוכלו לכבוש את הארץ. כך הפסוק אומר, "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם" (במדבר יג,כח). בעקבות חוות דעת זו העם מקבל "רגלים קרות" ואומר שעדיף לו למות במדבר או היה להם עדיף למות במצרים. בנוסף העם מביע את רצונו לשוב למצרים.

מה חטאם הגדול של התרים את הארץ שבעקבותיו העם נשאר ארבעים שנה במדבר?

התשובה הרגילה לשאלה זו, היא שהתרים את הארץ, הוציאו את דיבת הארץ. תשובה זו היא בוודאי נכונה. אך אפשר להוסיף נקודה נוספת. מי היו התרים את הארץ? התרים היו, נשיאי השבטים שהם היו נכבדי העדה. נשיאי השבטים אלו הייתה להם השפעה גדולה על העם ועל פי הם יישק דבר בשבטים ובעם. הנחה זו מסבירה את תגובת העם. תגובת העם הייתה צפויה מאד, בהתחשב במעמדם ובהשפעתם של נשיאי השבטים. הם היו אמורים לדעת את כוח השפעתם על העם ולקבל אחריות על דבריהם ולדבר אחרת. מפני כך חטאם היה גדול.

אני חושב שפרשה זו מלמדת אותנו, שאדם צריך לקבל אחריות על דבריו ועל מעשיו, מפני שאין לדעת על מי ואיך דבריו ומעשיו ישפיעו.

תפילה לקבל אחריות על עצמי

לנותן שכל ותבונה לבני אדם תפילה.

אתה בראת אותי עם שכל ותבונה ישרה.

אנא מלך מלכי המלכים תן לי שכל ישר ותבונה ישרה להשתמש בהם.

שאגלה אחריות להשתמש בהם ושלא אזיק בהם לאף אחד.

בזכות זה אטיב לבני אדם.

ברוך אתה שומע תפילה.

שבת שלום

שאול ענבר