פרשת בא: התבוננות בשאילת כלים
"דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב" (שמות י,ב)
אנו נמצאים רגע לפני מכת בכורות. כרגע הקב"ה מצווה את בני ישראל את המצוות הראשונות כעם, כגון: קידוש החודש, קרבן הפסח וכו'. אך בטרם המצוות האלה, הקב"ה אומר למשה לומר לבני ישראל לשאול ממצרים לפני יציאתם ממצרים כלי כסף וכלי זהב.
שאלה: מדוע הקב"ה מצווה לשאול ממצרים ולא לקחת מהם, הרי בברית בין הבתרים הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו, שבני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול. מהבטחה זו אפשר להסיק שבני היו יכולים לכאורה לקחת או לגנוב ח"ו ללא כל מצפון?
תשובה: בני ישראל נמצאים רגע לפני קבלת מצוות ראשונות ע"י הקב"ה וצאתם מארץ מצרים ומספר שבועות לפני קבלת התורה ע"י הקב"ה. אין זה יתכן שהקב"ה יצווה את בניו אוהביו לבצע מעשה שאינו מוסרי. אך עדיין שאלה ללא החזרה הוא גם מעשה לא מוסרי. ברצוני לתת שלושה הסברים למעשה זה:
א. "שאלה" זה מלשון בקשה. הרבה פעמים מופיע בתנ"ך ש"שאלה" היא מלשון בקשה. לדוגמה, אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש וכו'. כאן ההסבר שבני ישראל מבקשים מהמצרים כלי כסף וכלי זהב. פסוק אחר הפסוק המצוטט למעלה כתוב שה' נתן את חן העם בעיני מצרים. כלומר שהמצרים מלאו את בקשתם של ישראל.
ב. המצרים ואולי גם בני ישראל ידעו שבני ישראל יוצאים רק לשלושה ימים ממצרים ואח"כ הם ישובו למצרים. בעקבות מידע זה המצרים השאילו לבני ישראל.
ג. לעתים נדמה לנו שהקב"ה מצווה אותנו לעשות מעשה בלתי מוסרי, אך עלינו לדעת שכל ציווי של הקב"ה הוא ציווי נכון ואמת. מפני שהקב"ה שליט העולם ורואה את הכל כמכלול אחד. כלומר, שכל דבר הקיים והמתרחש בעולם, צריך להתקיים ולהתרחש בעולם. אע"פ שאיננו יכולים תמיד להבין בכל מעשה, במה תרומתו לעולם. במעשה שאילת הכלים ממצרים אנו יכולים להבין מדוע הוא היה למרות ששאילה זו נראית לנו לא מוסרית. הקב"ה ציווה אותנו שאילה זו מפני רשעותו הגמורה של פרעה.
פרשה זו מלמדת אותנו, שלפני כל מעשה שאנו עושים, אנו צריכים להתבונן בו אם הוא מעשה נכון ואמתי וכיצד לבצע מעשה זה. לעתים אין אנו מבינים מצווה או הלכה מסוימת. עלינו ראשית לקיימה ובאותו זמן להמשיך להתעמק בה. הצורך לקיים את דבר ה' או את דבר חכמים, נובע מסמכותם ואין לנו להרהר אחריה.
תפילה לעשות מעשים נכונים
אשא תפילה לאדון המעשים.
אתה שולט על הכל בעולמך.
לעתים אנו נדרשים לעשות מעשים כדי לקדם את עולמך.
תן לנו בינה אדון המעשים מה טעמו של כל מעשה ומעשה וכיצד לעשותו.
בזכות בינה זו, כל מעשינו יהיו לשמך.
ברוך אתה שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר