"רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל. למה הדבר דומה? לאדם אחד שנשא את הגיורת. היה יושב מפקדה.
אמר לה: בתי אל תאכלי פת בשעה שידך טמאות, ואל תאכלי פירות שאינן מעושרין, אל תחללי שבתות, ואל תפרצי בנדרים, ואל תלכי עם איש אחר. הא אם עברת על אחת מהן – הרי את מתה.
מה עשה האיש ההוא? עמד ואכל פת בפניה בשעה שידיו טמאות, ואכל פירות שאינן מעושרין, וחילל שבתות ופרץ בנדרים והוציא לה.
מה אמרה גיורת ההיא בלבה? כל הדברים שפקדני בעלי מתחילה, שקר הם.
מיד עמדה ועברה על כולם"
רבי שמעון מוסיף לפרש מדוע חווה חטאה. הסברו לחטא זה הוא ע"י משל. המשל הוא שאדם נשא אישה אשר לא ידעה תורה ומצוות, (כגון: אישה גיורת). אדם זה אסר על אשתו דברים שונים, אך אדם זה התיר ועשה דברים אלה לעצמו. אשתו ראתה שהוא עושה דברים אלה, אמרה בלבה האישה, כל הדברים שאישי אמר לי, שקר הם. עקב כך, האישה הזו עשתה את כל האיסורים שאישה אסר עליה.