כל נופל וסיפורו, מעשיו הגדולים וגבורתו.

כל חלל, ברגע אחד נגדעו חייו המפוארים.

ביום שנקרא לכיסא הכבוד, חייו נעצרו ברגע אחד ולכאורה תמה מסכת חייו.

נוהג יפה נהגו, לספר ולהרבות בשבח האדם.

אך היכולת שלנו היא  לספר רק על חייו הקצרים.

אין בנו את הדעה והכוח לספר עליו אחר שנקרא לכיסא הכבוד.

אנו צריכים להבין שיש עולם נוסף אחר הסתלקותו של אדם.

מפני שאין זה הגיוני, שהקב"ה ברא רק את העולם הזה ולא עולם הבא ועולמות נוספים.

אם אני צודק בדבר הזה, עלינו להתנחם ולנסות להמשיך לספר או לפחות לדמיין את ספורו של אהובנו.

מפני שבזכות סיפורו ולימוד תורתו, אנו חוגגים את יום העצמאות ומדינת ישראל קיימת ותתקיים לנצח נצחים בעז"ה.

לגאולה שלמה ויום העצמאות שמח

שאול ענבר