בפרשתנו ה' הופך את סדום ועמורה.
בטרם ההפיכה, אברהם מנהל מעין "וויכוח" עם הקב"ה בדבר הצדיקים הנמצאים בערים הללו.
אברהם מתחיל לשאול את הקב"ה, האם יש חמישים צדיקים בעיר ואברהם מתחיל לרדת במספר הצדיקים.
כאשר אברהם רואה שאין אפ' עשרה צדיקים, נפסק הדיון, עתה הקב"ה ואברהם יוצאים מ"בית הדין".
השאלה המתעוררת בי, מדוע הדיון מתנהל רק בין הקב"ה ואברהם?
אברהם היה צריך לבוא עם עו"ד ועם טענות נוספות, התורה לא מספרת על זה.
התורה כותבת פרט אחד בפרשה זו, בפסוק (יח,יט) כתוב, "כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְקֹוָ֔ק לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְקֹוָק֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו".
אנו יודעים שלאברהם היה את ישמעאל ואת ילידי ביתו.
איננו יודעים אם אברהם לקח אותם כעו"ד.
רואים מפרשה זו, שרב הנסתר על הנגלה.
המסקנה שלי מפרשה זו, שלעתים צריך ועדיף לא לגלות את כל הפרטים לכל הציבור.
פרשה זו דנה בדיני נפשות ואם מדובר בנושא כזה אין זכות לציבור לדעת את כל הפרטים בסוגיה זו.
הסוגיה מאד פרטית מפני שדנה בחיי אנשים בין למיתה ובין לחיים.
עתה אתן דוגמה מהזמן הזה.
אנחנו נמצאים בתקופה של יותר משנה, שבה נמצאים שבויים וחטופים בעזה.
אנו כמהים לדעת על מצבם ועל ההתקדמות לשחרורם ולשובם הביתה במהרה בימינו.
אנחנו כמהים ורוצים לדעת כל מידע הקשור לנושא הזה.
באי-מידע המספק את מבוקשנו לדעת, אנו כל כך זועמים על מנהלי סוגיה זו ולעתים עושים מעשים שאינם תורמים לנושא ואולי אף מזיקים להתקדמות שובם הביתה.
אנו נדרשים להבין שגילוי פרטים מסוימים בסוגיות אלה, עלול לסכן את השבויים והחטופים.
אני רוצה להאמין שמי צריך לדעת פרט מסוים, מקבל את מידע זה.
בעת הזו, אנו נדרשים לאיפוק מסוים ולהאמין בעושים במלאכה הזו.
שנזכה בע"ה לשובם של כולם הביתה במהרה לביתם.
שבת שלום
שאול ענברי