פרשת ויקהל פקודי: נדבה לעומת הלכה

"וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה" (שמות לט,ז)
השבוע אנו מסיימים לקרוא את ספר שמות. אנו נקרא שתי פרשות המסכמות את מלאכת המשכן.
פרשה ראשונה, פרשת ויקהל המדברת על נדבת העם ללא גבול לצורך בניית המשכן ולאחריה בניית המשכן בצורה מעשית.
פרשה שנייה, פרשת פקודי המסכמת את בניית המשכן ועשיית בגדי הכהונה כאשר בסוף עשיית כל בגד כתוב כאשר צווה ה' את משה וכך כתוב בסוף בניית המשכן.
ברצוני לעסוק בביטוי החוזר כאשר צווה ה' את משה. השאלה שברצוני להעלות מדוע ביטוי זה חוזר אחר גמר כל בגד ובגד ובסוף בניית המשכן? האם חשש שעושי המלאכה יעשו דבר אחר מדבר ה' בשעת התרוממות רוח זו?
תשובה: כדי לענות על שאלות אלו, עלינו להתבונן בתחילת פרשת ויקהל בנדבת העם הפורצת גבולות. בשעה זו של נדבת העם, כל אחד נדב לפי רוח ליבו. עד אשר עושי המלאכה מודיעים למשה שיודיע לעם להפסיק להביא נדבה. לעומת זאת התורה אומרת כאשר מדובר בצווי ה', עלינו לבצעו באופן מדויק ביותר. מפני זה התורה כתבה ביטוי זה, לומר שאפילו בעת ביצוע מלאכת בניית המשכן שזו הייתה התרוממות רוח של העם ובמיוחד של עושי המלאכה, המלאכה בוצעה כאשר צווה ה' את משה.
ניתן להשליך מפרשה זו על ההתנהגות בעולם ההלכה שלנו. אסביר את כוונתי. לעיתים איננו יודעים הלכה מסוימת. בכדי לדעת את ההלכה עלינו לברר אותה. בזמן תהליך הבירור אנחנו יכולים או מחויבים לבדוק כל אפשרות או מחשבה שתקדם את הבירור. בסוף תהליך זה כאשר הגענו למסקנה לגבי ההלכה שביררנו עלינו לקיימה כפי מסקנתנו.
תפילה לבירור נכון של הלכה ולקיימה במדויק
לנותן התורה תפילה.
אתה הענקת לנו תורה.
תורתך מכילה מצוות לרוב.
הוספת לנו חכמים אשר יבארו את מצוותיך, ושיש צורך- יתקנו הלכות נוספות.
אב המצוות תן לנו הבנה לעומקה של כל מצווה ומצווה.
בזכות הבנה זו נקיים כל מצוה ומצווה במדויק.
ברוך שומע תפילה.
שבת שלום
שאול ענבר

השאר תגובה