"שבר את הלוחות כיצד?
אמרו, בשעה שעלה משה למרום לקבל את הלוחות שהן כתובות ומונחות מששת ימי בראשית, שנאמר: (שמות לב) "והלוחות מעשה אלוהים המה והמכתב מכתב אלוהים הוא חרות על הלוחות", אל תקרי 'חרות' אלא 'חירות' – שכל מי שעוסק בתורה הרי הוא בן חורין לעצמו.
באותה שעה היו מלאכי השרת קושרין קטיגור על משה, והיו אומרים: ריבנו של עולם (תהלים ח) "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, ותחסרהו מעט מאלוהים, וכבוד והדר תעטרהו, תמשילהו במעשי ידיך, כל שתה תחת רגליו, צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי, צפור שמים ודגי הים". היו מרננים אחריו של משה והיו אומרים, מה טיבו של ילוד אישה שעלה למרום, שנאמר: (שם סח) "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות""

המשנה ממשיכה לדון בלוחות הברית שהם מכתב א-לוהים ומכתב זה חרות עליהם. וחריתה זו דורשים אותה חירות, שכל מי שעוסק בתורה, הוא בן חורין. נראה לי שהדרשה הזו אומרת לנו, שלא רק אותיות חרותות על הלוחות, אלא חיים שלמים חרותים על הלוחות, שהם נותנים תוכן לחיים וכך האדם מרגיש בן חורין אמיתי. לכן תוכנם של לוחות אלה, כ"כ מרכזי בחיינו. המשנה אומרת שבאותה שעה שמשה קיבל לוחות, מלאכי השרת קטרגו על משה ואומרים היאך משה שהוא אדם ככל האדם, עלה לקבל לוחות. לבסוף מלאכי השרת. רננו אחרי משה ושאלו מה הזכות של משה שעלה למרום ונטל את התורה.