פרשת האזינו מרובה בתוכחות נגד ישראל.

התוכחה הראשונה שמשה מוכיח, כתובה בפרשתנו (לב,ה), "שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל".

משה מוכיחם על כל תלונותיהם במדבר.

תלונות אלה נחשבות בעיני משה כמום של ישראל, מפני שישראל חוו את ניסי המדבר והיה די להם במספר נסים מצומצם על מנת שיסמכו שכל הדרך תעבור למישרים ללא כל תקלה.

מפני כך, משה מכנה את ישראל, דור עקש ופתלתל.

דור שאינו סומך על ה'. שיוליך אותם בבטחה, נקרא כך.

אחר תוכחה זו, משה ממשיך להוכיחם בצורה יותר ישירה כלפי הקב"ה.

משה אומר להם (לב,ו), "הֲ־לַיְקֹוָק֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ".

הפסוק הזה, המתחיל באותו צורה כמו הפסוק הראשון ( באותה צורה קשה), אך בסופו של פסוק זה, קיים חיבוק של הקב"ה, רואים את זה במילים, "הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ".

חיבוק זה הוא קבלת סליחה של הקב"ה ועם קבלת הסליחה, יש תשובה של החוטא.

כך התשובה "פועלת בגדול" (חוץ משיש וידוי דברים וקבלה לעתיד ומחילה).

ביום הכיפור או בכל השנה, אנו מחפשים מישהו שיוכיח אותנו על מעשינו, פשעינו, וכו'.

המוכיחים יכולים להיות הקב"ה, חבר שפגענו בו וגם אנו צריכים להוכיח את עצמנו.

אחר ההוכחה, אנו צריכים להתוודות ולקבל לעתיד ועתה יש תשובה.

שנזכה בע"ה לתשובה שלמה בפני הקב"ה ובפני כל אדם.

שבת שלום וגמר חתימה טובה
שאול ענברי