בפרשתנו ישראל מקבלים לוחות ראשונים ושניים.
אחר קבלת לוחות שניים, ה' מורה למשה ולישראל את י"ג מידות הרחמים.
הוראה זו אומרת לישראל, כשם שאני ה' רחום, כך אתם צריכים להיות רחמנים לאנשים אחרים.
רעיון זה כתוב בגמרא שבת (קלג,ב), " מה הוא חנון ורחום – אף אתה היה חנון ורחום".
הרמב"ם פסק גמרא זו להלכה (הל' דעות פ"א ה"ו), "כך למדו בפירוש מצוה זו, מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש, ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין ארך אפים ורב חסד צדיק וישר תמים גבור וחזק וכיוצא בהן, להודיע שהן דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כחו".
לדעתי הקטנה, ראשית האדם צריך לרכוש את המידות ורק אח"כ הוא יכול להקנות לזולת.
כיצד אפשר לרכוש את המידות, על ידי הסיוע של הזולת (למשל חבר שילמד אותי איך להיות רחום כלפי עצמי)
מפני שהידיעה ותחושה עוזרות להקנות מידות אלו (נראה לי כל נושא שהאדם רוצה להעבירו, יעבירו טוב יותר כאשר ידע אותו).
אני חושב שכל אדם יכול לתת את פרשנותו לכל מידה ומידה והעיקר שפרשנות תישאר ברוח המידה שמפרשים אותה.
פרשנותו תועיל גם לעצמו ולא רק לזולתו.
כך שאחר שיסביר לעצמו יתנהג עם עצמו בצורה יותר נינוח.
עתה אתן מספר דוגמאות כיצד מידות אלו עשויות לשנות שאתנהג עם עצמי בצורה יותר נינוחה.
המידות הן:
ה' – הפירוש הרגיל, ה' היה לפני שהאדם חטא.
ה' – הפירוש הרגיל, אני ה' אחרי שהאדם חטא.
שתי המידות הללו אומרות לי, שאני תמיד אדם בין שאיני מוגבל ובין שאני עם מוגבלות.
ארך אפים – ה' מאפשר לאדם תמיד לשוב בתשובה. מידה זו אומרת לי, שאני צריך לקבל את מגבלתי ולהיות נינוחה עם עצמי.
ורב חסד – ה' עושה חסד עם כל האנשים. מפני כך, אני חייב לעשות חסד עם עצמי ולא לדון לכף חובה על מה שאיני עושה.
כך אני יכול וכל אדם יכול וחייב לראות את עצמו מתוך מידות הרחמים וכך נחייה חיים טובים ובריאים.
שנזכה בע"ה לחיות כך חיים טובים ובריאים.
נקודה לדיון: איך אתם רואים את חייכם מתוך מידות הרחמים? תיתנו שלוש דוגמאות.
שבת שלום
שאול ענברי