בתחילת הפרשה ישנה "מתקפה" על  משה ואהרון  מצד קורח ועדתו.

קורח ועדתו טוענים בפני משה ואהרון, מדוע אתם מתנשאים על קהל ה' או במילים של ימינו מדוע אתם  הצבתם אתכם בראש.

טענתם אינה צודקת לחלוטין, מפני שה' קבע שהם יהיו מנהיגי הציבור.

חטאם של עדת קורח, הוא שהם רצו להחליף את משה ואהרן.

בכך הם לא קיבלו את מעמדם.

פרשה זו מזכירה לי, את המתרחש היום במדינתנו ובחיינו.

עתה חלק  מנבחרי הציבור, אינם יודעים לשים את עצמם בתפקידם אשר קיבלו.

חלקם רוצים ליטול תפקידים נוספים אשר לא בסמכותם.

הרגשתי, שע"י נטילת סמכויות נוספות הם רוצים לקדם את עצמם לתפקידים בכירים יותר.

אדם צריך לדעת את תפקידו בעת הזו ולא לנסות ליטול תפקיד נוסף.

כך, כל אדם צריך לדעת מה יכולותיו וכישוריו ובהתאם לכך לבחור את עיסוקו.

אדם העושה תפקיד, עבודה, משימה שלא בכישוריו, אינו ממצה את המוטל עליו בצורה מלאה.

מילוי התפקיד שאינו באופן מלא, יכול לתסכל את כל השייכים לתפקיד.

בעל התפקיד, מנהלו, עובדיו ולקוחותיו.

כאשר עובד מנסה להתקבל לעבודה שאינו מתאימה לו ועובד זה מפעיל כח או נוקט בהליכים שאינם תקינים.

עובד או בעל תפקיד אלה גורמים למחלוקת קורח ועדתו "שאינה לשם שמים".

בע"ה שנדע את תפקידנו בכל שלב בחיינו ונתקבל אליו ונעשה אותו בדרך הישרה.

שבת שלום

שאול ענברי