פרשות תזריע מצורע עוסקות בעיקר בדיני טומאה וטהרה.
קטונתי מלהבין בדינים אלו.
אך הרגשתי, שהטמא\ה מנועים לעשות דברים מסוימים בזמן זה.
לדוגמה, אישה נדה אסורה על בעלה.
דוגמה נוספת, מצורע מורחק מהמחנה, בגלל טומאתו עקב צרעתו.
טומאה היא הדבר היחידי כמעט שגורמת לנידוי, לחדול מהטמא פעולות אחדות (להוציא מומי כוהנים, הם אסורים לעבוד במקדש ובכך הם הופכים להיות אסורים מלהקריב קורבנות).
באישה נידה, הדבר הגורם לאישה לא לקיים יחסי אישות עם בעלה.
אך מעבר לכך, היא מתנהלת כהרגלה וכרצונה.
מצורע, שהוא מבודד מהחברה בעת צרעתו.
בדידותו אינה מונעת ממנו לעשות וליצור דברים עבורו.
האנשים האחרים, הם תמיד יכולים וצריכים להיות פעילים בחייהם.
אנשים אלה אולי לא מסוגלים לעשות כל דבר, אך אף דבר לא מונע בעדם לעשותם, כולל המוגבלים הכי קשים.
עתה אנו מציינים את יום הזיכרון ויום העצמאות.
הימים האלה מתמקדים בחיילנו אשר בזכותם אנחנו קיימים במדינתנו קיימת.
החיילים והחללים הם אנשים טהורים אשר דבר לא עומד \ עמד בדרכם להשיג יעדים אלה וההיפך מאדם טמא שהוא מנוע מלעשות פעולות מסוימות.
אנו יכולים ללמוד מחייל לפחות בין שהוא חי בין שהוא חלל, שהשכול כבד מאד והאבל קשה מנשוא, כמו מכל אדם את מסכת חייו ולקחת את החלקים המתאימים וליישמן באופן המדבר אלינו.
אזכיר במשפט קצר את מו"ר גדי זצ"ל, שעליו שמעתם רבות.
גדי הצית בי את אש התורה אשר לא נכבית עד עתה ואין זה משנה כיצד אני חי את אש זו.
העיקר שהתורה היא חלק מחיי.
שנזכה בע"ה ללמוד מאדם אחד, דבר מה וליישמו בדרך המדברת אלינו.
יום העצמאות שמח ושבת שלום
שאול ענברי