בסימן טוב אנו פותחים את ספר שמות.
בסוף פרשת ויחי, דור יעקב מסתלק לבית עולמו.
עתה קם מלך חדש על מצרים אשר לא הכיר את יוסף ואין זה משנה אם מלך זה לא הכיר ממש או רק שינה את דעתו על יוסף ועל ישראל.
עקב כך, פרעה משעבד את ישראל והשעבוד מוכר לכולנו.
אנו ננסה לדלות משעבוד קשה זה את נקודות החירות שהיו לישראל בעת הזאת.
א. פרעה גוזר על המיילדות העבריות להשליך את התינוקות הזכרים ליאור והן לא שומעות לגזרתו. זו נקודה חירות של קבלת החלטה וביצועה בניגוד לגזרתו של פרעה.
ב. פרעה שואל את המיילדות העבריות על הפרת הוראתו והן משיבות ישירות ואת האמת ללא פחד, שהנשים העבריות, יולדות לבד ללא כל עזרה.
ג. משה יוצא מארמון פרעה לראות את שלום ישראל ללא כל בקשה מפרעה ועוד מכה את המצרי ומעיר לאיש הישראלי, מדוע הוא מכה את רעהו. מעשים אלו, הם מעשים הנעשים בשעת חירות ולא בשעת שעבוד. מפני שמעשים אלה נעשים בניגוד לדעת פרעה.
ד. משה ואהרון מבקשים מפרעה בשיא השעבוד שייתן לישראל ללכת שלושה ימים למדבר כדי לזבוח לה'. בקשה זו בעת ההיא היא בקשה של חירות. מפני שאף אדם לא היה מעז לבקש בקשה זו בזמן של שעבוד.

בחיינו לעיתים אנו מרגישים משועבדים בדברים שונים, אך אנו צריכים וחייבים למצוא בזמנים האלה את הדברים שמקנים את חירותנו.
אתן דוגמה מחיי.
אני לא עצמאי בכלל וזקוק לסיוע במשך היום ובמצב זה אני צריך להתחשב במטפל בי.
אני צריך לקום מהמיטה או ללכת לישון בערך כרצונו של האדם שעוזר לי, על מנת שלא להתישו ולשמור על יחסים טובים אתו.
אך בין השעות האלו, אני עסוק בדברים שאני רוצה לעשות. כגון: לכתוב דבר תורה, מאמרים, ספרים, לתכנת במחשב וכו'.
החירות שלי, היא בעשייה שלי ועלי לזכור חירות זו גם בזמנים שאני מרגיש משועבד לחלוטין.
שנזכה בע"ה למצוא את החירות שלנו גם בשעות הקשות שלנו.
נקודה לדיון: האם אתם מצליחים למצוא את חירותכם בשעות הקשות שלכם?
שבת שלום
שאול ענברי