הקב"ה אומר למשה לשלוח לו אנשים לתור את ארץ כנען.
הקב"ה אינו צריך שליחות זו, מפני שה' קבע את הטיב של ארץ כנען.
משה אינו שולח סתם אנשים, אלא משה שולח את ראשי ישראל.
ראשי ישראל יוצאים לשליחותם וחוזרים ומוצאים את דיבת הארץ.
בהוצאת דיבת הארץ חטאו ראשי ישראל והעם חטא בקבלתו את דבריהם ובתלונתם נגד משה ואהרן.
עונשם של מוצאי הדיבה היה מוות במגיפה ושל העם היה ארבעים שנות נדידה במדבר, במשך השנים האלה ימותו כל דור יוצאי מצרים.
תיקון לחטא זה, הקב"ה נותן מצוות לישראל הקשורות לארץ ואת מצוות ציצית.
במצוות ציצית כתוב (במדבר טו,לט), "וְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְקֹוָ֔ק וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם".
הקשר בין מצוות ציצית לפרשת המרגלים בכך, שהמרגלים תרו אחרי לבבם ועיניהם וראו דברים שאם הם היו מאמינים בה', הם היו רואים את היתרונות שבהם ולא את החסרונות שבהם.
שבת שלום
שאול ענברי