בפרשתנו כתובה פרשת המלוכה.
משה אומר לישראל, כאשר תמנה מלך בישראל, מלך זה צריך להיות אדם פשוט.
הכוונה באדם פשוט, אדם כאחד האדם בישראל.
כלומר, לא ירבה סוסים ונשים וכסף וזהב.
בנוסף, אי ריבוי זה, מראה שמלך ישראל אינו כמלך הגויים המראה גדולה, עושר רב, יוקרה וכו'.
מלבד האיסורים שיש למלך, יש לו חובות והן לכתוב לו שני ספרי תורה.
ספר תורה אחד, המונח בביתו (כמו כל יהודי המחויב).
הספר השני, המלך הולך אתו כל ימיו ע"מ לירא את ה' ולשמור את החוקים ולעשות אותם.
מה ההדגשה על הספר השני, הרי כל ישראל מחויבים לשמור מצוות?
ההדגשה מופיעה (דברים יז,כ), "לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־ מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל".
ישראל הם בני מלכים.
כתוצאה שאנחנו בני מלכים, כל אחד ואחת יכולה להיות מלכה או מלך.
לפיכך כאשר אנחנו מלך או מלכה או בעל תפקיד, אנחנו חייבים לשמור על חוקים מסוימים, בין חוקי התורה ובין חוקי המדינה.
חובה זו אוסרת עלינו לא לסור מהחוקה.
לדעתי ללכת ע"פ החוק, כל בעל תפקיד חייב בזה.
כאשר לא הולכים בדרך הזו, מצב זה יכול להביא לניהול לא תקין ולחוסר אמון במערכת.
מפני כך, המלך חייב ללכת עם תורת ה', שכל הזמן יפעל ע"פ התורה וגם בעל התפקיד חייב לפעול ע"פ החוק.
סיבה נוספת שהמלך חייב ללכת עם התורה, המלך צריך להיות צנוע ולבלתי רום מאחיו, כפי שציטטנו בפסוק למעלה.
הכוונה בפסוק, שהמלך הוא אדם רגיל כשאר אחיו והוא חייב לעבוד את ה', שנאמר בהמשך לבלתי סור מהמצווה ימין ושמאל וכו'.
יתכן שהפסוק רוצה לומר למלך, שהוא אינו הקב"ה והוא חייב לעבוד את ה', כדי להתקרב אל ה'.
שנזכה בע"ה להיות מלכים ומלכות ולהתקרב לה' ולדעת את המותר והאסור בתפקדנו.
שבת שלום
שאול ענברי