"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר טז,ג)
בפרשה זו קורח ועדתו קוראים תיגר על מנהיגותם של משה ואהרן. קריאת התיגר היא על התנשאות של משה ואהרן מול כל העדה. בעקבות כך משה מציע לקורח שכל אחד יקטיר קטורת לפני ה' והקטורת אשר תעלה, היא תהווה סימון צדקת הדרך של משה ואהרן או של קורח ועדתו . סופו של מעשה זה ידוע קורח ועדתו נבלעים באדמה.
המסקנה מפרשה זו, שקורח ועדתו אינם יודעים את מעמדם וברצונם ליטול מעמד אשר אינו מיועד עבורם. ברצוני להסיק מכאן שכל אחד צריך לדעת את מקומו (ואת מעמדו) ולא לעבור למעמד אחר כאשר אין את היכולת או את הרשות לעשות זו. אמחיש ע"י דוגמה, אדם סועד אדם מוגבל או אדם זקן. האדם הסועד צריך לדעת שהוא רק סועד אדם זה ואינו מחליט דבר עבורו.
שנזכה בע"ה לדעת את מקומנו תמיד.
מחכה לדיון
שבת שלום
שאול ענבר