קורבן התודה מוזכר בפרשתנו.
קורבן תודה, אדם הקריב כאות הבאת תודה על הנס שהיה לו.
אך לשם מה להודות?
אסביר את שאלתי.
כאשר אנו אומרים תודה למישהו, אנו מודים על העבר.
אך העבר, עבר ואין בו חשיבות בו יותר, לכאורה.
לכן התודה אולי חסרת משמעות, מלבד הבעת מחווה טובה, שזה חשוב מאד.
מפני כך, אני טוען שהעבר והתודה חשובים לעתיד.
הכיצד?
אנחנו יכולים ואף אולי צריכים ללמוד מהעבר לעתיד.
ללמוד פירושו, להסיק מה לקחת ומה לא לקחת מהעבר.
בכך, התודה היא על העבר, בהסתכלות לעתיד.
נדגים בדוגמה מוחשית את הדבר הזה ואולי כך נבין כך.
עתה אנו נמצאים שנה וחצי במלחמת שמחת תורה.
אם לא נדע להסיק מסקנות ממלחמה זו ולקחת מסקנות אלה וליישמן ובמקביל להודות על כל דבר, בין לטובה בין לרעה, החמצנו מלחמה זו.
כך שאני מרגיש שהתודה עבורי, היא מנוע להתחלת הסקת מסקנות אלו.
בזמן זה איש ואישה כל אחד ואחת בזמנו ודרכו מתחיל להיכנס לפסח ולליל הסדר.
גם בהגדה אנו מוציאים עיקרון זה.
בהגדה אנו מתחילים בגנות ומסיימים בשבח.
מדוע אנו עושים כך?
לדעתי בעשיה זו, אנו יכולים ללמוד מהגנות לשבח.
לימוד זה,. מאפשר להסיק מסקנות מהגנות (מהעבר) לשבח (לעתיד).
שנזכה בע"ה לצאת נשכרים מדרך לימוד זו.
שבת שלום וחג פסח כשר ושמח.
שאול ענברי