הקב"ה מצווה את נח, לבנות תיבה גדולה ולהכניס אליה את משפחתו ומהחי.
בתיבה ישנם צוהר ופתח, ברצוני להתעכב על מרכיבים אלה.
תחילה ניזכר שהתיבה היא בשביל לשמור על הנמצא בתיבה, מפני מי המבול.
כעבור מאה וחמישים יום מפסיק המבול ואחרי זמן מה נראו ראשי ההרים, נח מחכה עוד ארבעים ימים נוספים ועתה נח מתחיל לבדוק מה מתרחש מחוץ לתיבה.
נח תחילה שולח את העורב.
העורב שב מיד לתיבה.
אח"כ נח שולח את היונה שלוש פעמים.
בפעם הראשונה היונה חוזרת כלעומת שהיא באה. בפעם השנייה היא חוזרת עם עלה זית. בפעם האחרונה היא לא חוזרת.
כל שליחת הציפורים נעשתה לבדיקה האם הארץ יבשה ואפשר לצאת לעולם האמיתי שמחוץ לתיבה.
נשים לב שהבדיקות נעשו דרך הצוהר שבתיבה.
כאשר בודקים דבר צריך לעשות אותו בזהירות ולכן נח משלח דרך הצוהר ולא דרך הפתח.
מפני שהצוהר מקנה אפשרות לשמור על הנמצא בתיבה שלא יחדרו מים לתיבה.
נניח שנח היה פותח את הפתח התיבה מיד כדי לעשות את הבדיקות, המים היו יכולים לחדור לתיבה ולגרום לנזק בתיבה.
פרשה זו אומרת, שצריך לבדוק כל דבר בזהירות לפני שמתחילים להתעסק בו, זה אמור בכל דבר.
מספר דוגמאות לכלל זה.
אדם מחפש עבודה חדשה, אסור לעזוב את עבודתו הקודמת עד שיהיה בטוח שמצא עבודה חדשה.
אדם רוצה להתחיל תזונה חדשה, עליו להתחיל תזונה חדשה לאט לאט ולא לשנות בבת אחת את כל התזונה.
עתה אנו נדרשים להיכנס לממ"ד עלינו להישמע לפיקוד העורף ולא לפעול ע"פ דעתינו.
שנזכה בע"ה לפעול באופן מושכל.
שבת שלום
שאול ענברי