פרשתנו עוסקת ברובה במצוות שבין אדם לחברו.
אבקש להראות בדבר תורה זה, שקיום המצווה\משפט בא לעזור לזולת מלבד החיוב לקיים אותו או העונש הטמון בו.
אתן דוגמאות המראות תכונה זו.
המצווה הראשונה בפרשה של אדם מישראל נמכר לעבדות לשבע שנים, מפני שהוא עני.
אדונו חייב להתנהג עמו בכבוד, כלומר: אסור להעבידו בעבודת פרך, אסור לומר לו לעשות מלאכה שאין צריך לה, בסוף עבודתו בעל הבית חייב לתת את אשתו ואת ילדיו, במידה ויש.
רואים מצווה זו, שמוטלת חובה על בעל הבית לשקם אדם זה, שכאשר יסיים את עבודתו, אדם זה יוכל לשוב לחייו הקודמים משוקם.
מצווה שנייה – אמה עבריה
אישה הנמכרת לעבדות ובעל הבית מחתן אותה, בעל הבית חייב לתת לה שארה, כסותה ועונתה.
רואים ממצווה זו, שבעל הבית חייב לשמור על כבודה ומעמדה של האישה ולא להפחית ממנה דבר.
השמירה על כבודה ומעמדה, יעזור לה לשוב לחייה הקודמים משוקמת.
מצווה שלישית – יחס לגר תושב
אדם נוכרי הגר בארץ ישראל, צריך להתייחס אליו ככל האדם. אסור לצערו, להלבין פניו וכן אסור לגנוב ממנו דבר.
מצווה זו מראה שצריך להתנהג לכל אדם בצורה שווה והגונה.
מצווה חמישית – נתינת ממון או הלוואה לעני.
כאשר העני בא לבקש צדקה, תיתן ביד נדיבה ואם העני בא לבקש הלוואה, אין צריך לעמוד בדיוק על מועד הפירעון ההלוואה.
מצווה זו מראה יחס מקל לעני.
הערה: שמעתי מהרב הגאון עקיבא הכרמי זצ"ל, שכאשר אדם מבקש צדקה, ניתן להבחין בעני אמתי.
ממצוות אלו רואים את החשיבות של העזרה לזולת ואין לי ספק שגם העוזר לזולת יוצא נשכר, כך שכולנו עוזרים ונשכרים.
אני נעזר בהרבה אנשים ואני סמוך ובטוח שלא הייתי יכול ללא עזרתם וגם הם שמחים ונשכרים מעזרתם.
כאן המקום להודות לכל עוזריי.
שנזכה בע"ה לעזור ולהיעזר בעת הצורך.
נקודה לדיון: מה העזרה נותנת לכם ולנעזר?
שבת שלום
שאול ענברי