בסוף הפרשה, משה אומר לישראל את הסיבות שיש להאמין בקב"ה.
כל הסיבות הן קשורות להליכתם של ישראל במדבר.
הסיבות הן:
ישראל ראו את המעשים שעשה הקב"ה בשעת יציאת מצרים לפרעה ולעבדיו.
ישראל ראו את ניסי המדבר, כגון: קריעת ים סוף, הורדת המן, הוצאת המים מהסלע,
ה' נתן לישראל לב, עיניים, אוזניים. שלושת החושים שבהם שאנו יכולים לחוות את מעשי ה'.
ישראל הלכו במדבר במשך ארבעים שנים, עם אותם בגדים אשר לא בלו.
ישראל לא אכלו לחם ולא שתו יין ושכר, מפני שה' הוריד להם מן והיה בארה של מרים.
סיבות אלה, מספיקות להאמין בקב"ה.
יכול להיות שדור המדבר היה קשה להם לראות בהם ניסים ולבנות את אמונתם ע"פ הם, אך בדורות אחריהם אפשר לראות את המעשים האלה כניסים וזה דבר שבונה אמונה.
אמונה נבנית עם הזמן.
מפני שהאמונה היא תהליך רוחני ונפשי.
כך שהאמונה אצל כל אדם נבנית בצורה אחרת ומשך הבנייה הוא שונה אצל כל אדם.
העיקר שנזכה בע"ה להאמין בה'.
שבת שלום
שאול ענברי