פרשתנו מתחילה במותה של שרה אמנו.
לאחר מות שרה, אברהם בוכה וסופד לשרה.
אחר גמר הבכי והמספד, אברהם קונה חלקת קבר לשרה.
קנייה זו, היא צעד קדימה של אברהם.
מדוע אני קורא לקנייה זו, צעד קדימה?
מפני שלקום בשעת אבל כבד ולנהל משא ומתן עיקש כפי שנהל אברהם עם עפרון, אין זה מעשה פשוט כלל.
בהמשך הפרשה, אברהם שולח את עבדו לקחת אישה ליצחק בנו.
פעם נוספת אנו רואים שאברהם נותן הוראות מדויקות לעבדו מהיכן לקחת אישה ומה יהיה אם האישה תמאן לבוא אתו.
אני חושב שמעשה זה מראה שאברהם חושב וצועד קדימה בהשיאו את בנו להמשך הקמת האומה כולה.
ברצוני לשאול מהיכן היה כוח לאברהם ולכל אדם לצעוד קדימה ולהמשיך בחיים?
אסביר את שאלתי.
אפשר לענות בצורה פשוטה.
הרצון לצעוד קדימה ולהמשיך בחיים, הוא הכוח והרצון להמשיך בחיים.
אך תשובה זו אינה מספקת אותי ואני מניח שגם היא אינה מספקת אתכם.
מפני כך, התשובה לעצמי, שהקב"ה הוא הנותן את הכוח לצעוד קדימה ולהמשיך בחיים.
מהיכן אני יודע את זו?
המושג "כוח", הוא מושג רוחני ולא מושג גשמי.
מושג רוחני אי-אפשר לחוש ולדמיין וכוח הוא מושג רוחני שאי-אפשר לחוש ולדמיין.
מפני שהמושג הוא רוחני, לכן הקב"ה נותן כוח לאדם.
היאך אני יודע הקב"ה אחראי על הצד הרוחני של העולם?
דבר ראשון, זאת האמונה שלי.
דבר שני, אנחנו רואים שהקב"ה ברא את העולם ומנהל את כל עניני הרוח העולם.
אני מאמין בשני הדברים הללו ואני צריך להתבונן בהם בכל עת ועת ולצעוד קדימה ולהמשיך בחיי.
שאזכה ונזכה בע"ה שה' ייתן לנו כוח לצעוד קדימה ולהמשיך בחיים.
נקודה לדיון: מה נותן לכם כוח לצעוד קדימה ולהמשיך בחיים?
שבת שלום
שאול ענברי