פרשת וישב: גאולה שיעבוד וחוזר חלילה עד הגאולה העתידה
פרשת וישב מתחילה שיעקב "מגדל" את יוסף לגדולה .
יעקב תופר ליוסף כתונת פסים.
הרגשה של "חיים טובים", הרגשה של עוד מעט גאולה.
אך בינו ובין בני לאה המתחים לא טובים ואפילו רעים.
יוסף חולם את חלומותיו ובני לאה מגבירים את שנאתם.
תגובת האחים לחלום הראשון, המלוך תמלוך עלינו.
האחים אינם יודעים (אולי אף יוסף אינו יודע) פשר חלום זה.
ההסבר לחלום, שכאשר משפחת יעקב תגיע למצרים, יוסף יקבל את פניהם ויסדר להם תנאי מחייה. אולי זה פתח לגאולה.
האחים מבינים אחרת את החלום, שיוסף רוצה למלוך, לשלוט עליהם. הבנה של שיעבוד.
יעקב שולח את יוסף לראות את שלום אחיו ברעיית הצאן.
אחיו רואים אותו מרחוק, מחשבתם: נהרגהו. יוסף בידי האחים ואין לו מה לעשות. יוסף ממש משועבד.
כאשר יוסף מגיע אליהם, הם מפשיטים את כותנת הפסים מיוסף. לבוש הגאולה המובהק של יוסף.
ראובן הבכור האחראי, מציע לאחיו לא להרוג את יוסף אלא להשליך לאחד הבורות וכך יוסף ימות בעצמו. מחשבתו של ראובן להציל את יוסף כאשר האחים לא יראו זאת ולהשיבו לאביו. במחשבתו של ראובן יש רצון לגאול את יוסף ממוות.
יהודה מציע הצעה אחרת מראובן, נמכור אותו לישמעאלים והם יורידו את יוסף למצרים. הורדת יוסף למצרים, יכולה להיות גאולה ליוסף בכך שיוסף נשאר בחיים.
מפרשה זו, דגם של ההיסטוריה כולה שלעתים יש גאולה ולעתים שיעבוד.
כך אפשר לראות לאורך כל ההיסטוריה, עד שנגיע לגאולה הסופית.
שנזכה בע"ה לגאולה הסופית במהרה.
שבת שלום
שאול ענברי