פרשת ויצא מתחילה בצאתו של יעקב מבאר שבע לחרן.
כתוב בפסוק (בראשית כח,י), "וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה".
מפרש רש"י את המילה "ויצא", "לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה, ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה וכן (רות א ז) ותצא מן המקום, האמור בנעמי ורות".
רש"י מפרש, בשעת צאתו של יעקב מבאר שבע, יציאה זו הרשימה.
יציאה זו, את מי ולמה היא הרשימה?
עתה נניח לשאלה זו ונפנה לשני מקורות נוספים, שנראה שאפשר לשאול אותה שאלה.

1. כתוב (בראשית יא,לא), "וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם".
2. כתוב (שמות יב,נא), "וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְקֹוָ֜ק אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם".
   ממקורות אלה ניתן לראות שיציאות אלה מרשימות.
   מפני שיציאות אלה הן התחלות חדשות הפותחות התפתחות נוספת בישראל.
   אני מבקש לטעון שכל התחלה חדשה הפותחת התפתחות נוספת בישראל, היא מרשימה.
   אם כל יציאות מרשימות, צריך לשאול אותה שאלה ששאלנו על יציאת יעקב, את מי ולמה הן מרשימות?
   יציאות מרשימות ליוצא\ים ולנשארים במקום היציאה.
   אדגים על יציאת יעקב מבאר שבע.
   יעקב מרשים את עצמו (והנשארים), מפני שיעקב יוצא אל הלא נודע.
   ליציאה ללא נודע יש תקוות וחששות.
   יעקב יוצא לדרך שאינו יודע מה יהיה בבית לבן?
   האם ימצא אישה?
   כמה יתעכב שם?
   בטח היו עוד הרבה חששות, שאיננו יודעים עליהם.
   עם חששות אלה, יעקב יוצא לדרך וגם עם תקוות .
   תקוותיו הן למצוא אישה, לשהות זמן מועט מחוץ לביתו, שלבן ינהג עמו ביושרה ועוד.
   בנוסף לאנשי המקום הנשארים במקומם, גם יש חששות ותקוות.
   חששותיהם, היאך העיר תתקיים ללא יעקב, האם עשיו ישלוט בעיר ועוד ותקוותיהם הפוכות מחששותיהם.
   מפני כך יציאה זו מרשימה בעיני יעקב ובעיניי תושבי המקום.
   לעת סיום, אביא דוגמה ממני.
   אני לא יצאתי מביתי במשך שלוש שנים, מפני חששות שהיו לי ועתה התחלתי לצאת עם תקוות גדולות שמצב רוחי ישתפר.
   חבריי דאגו לי ולמצב רוחי המתדרדר ועתה שהתחלתי לצאת מהבית, הם מקווים שמצב רוחי ישתפר ואשמח בחיי.
   יציאה זו מרשימה אותי ואותם, מפני שאחר שלוש שנים שלא יצאתי, אני יוצא עם תקוות גדולות.
   שנזכה בע"ה לצאת מהמקומות שאנו רוצים לצאת ללא חששות ועם תקוות גדולות.
   נקודה לדיון: האם הייתה לכם יציאה שחששתם ממנה ובעקבות יציאה זו היו לכם תקוות? ספרו עליה.
   שבת שלום
   שאול ענברי